سفر إرميا - الأصحاح 11 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. הדבר אשׁר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
  • 2. שׁמעו את־דברי הברית הזאת ודברתם אל־אישׁ יהודה ועל־ישׁבי ירושׁלם׃
  • 3. ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל ארור האישׁ אשׁר לא ישׁמע את־דברי הברית הזאת׃
  • 4. אשׁר צויתי את־אבותיכם ביום הוציאי־אותם מארץ־מצרים מכור הברזל לאמר שׁמעו בקולי ועשׂיתם אותם ככל אשׁר־אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
  • 5. למען הקים את־השׁבועה אשׁר־נשׁבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבשׁ כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה׃
  • 6. ויאמר יהוה אלי קרא את־כל־הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושׁלם לאמר שׁמעו את־דברי הברית הזאת ועשׂיתם אותם׃
  • 7. כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד־היום הזה השׁכם והעד לאמר שׁמעו בקולי׃
  • 8. ולא שׁמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו אישׁ בשׁרירות לבם הרע ואביא עליהם את־כל־דברי הברית־הזאת אשׁר־צויתי לעשׂות ולא עשׂו׃
  • 9. ויאמר יהוה אלי נמצא־קשׁר באישׁ יהודה ובישׁבי ירושׁלם׃
  • 10. שׁבו על־עונת אבותם הראשׁנים אשׁר מאנו לשׁמוע את־דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית־ישׂראל ובית יהודה את־בריתי אשׁר כרתי את־אבותם׃
  • 11. לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשׁר לא־יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשׁמע אליהם׃
  • 12. והלכו ערי יהודה וישׁבי ירושׁלם וזעקו אל־האלהים אשׁר הם מקטרים להם והושׁע לא־יושׁיעו להם בעת רעתם׃
  • 13. כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושׁלם שׂמתם מזבחות לבשׁת מזבחות לקטר לבעל׃
  • 14. ואתה אל־תתפלל בעד־העם הזה ואל־תשׂא בעדם רנה ותפלה כי אינני שׁמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃
  • 15. מה לידידי בביתי עשׂותה המזמתה הרבים ובשׂר־קדשׁ יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
  • 16. זית רענן יפה פרי־תאר קרא יהוה שׁמך לקול המולה גדלה הצית אשׁ עליה ורעו דליותיו׃
  • 17. ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית־ישׂראל ובית יהודה אשׁר עשׂו להם להכעסני לקטר לבעל׃
  • 18. ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃
  • 19. ואני ככבשׂ אלוף יובל לטבוח ולא־ידעתי כי־עלי חשׁבו מחשׁבות נשׁחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושׁמו לא־יזכר עוד׃
  • 20. ויהוה צבאות שׁפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃
  • 21. לכן כה־אמר יהוה על־אנשׁי ענתות המבקשׁים את־נפשׁך לאמר לא תנבא בשׁם יהוה ולא תמות בידנו׃
  • 22. לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃
  • 23. ושׁארית לא תהיה להם כי־אביא רעה אל־אנשׁי ענתות שׁנת פקדתם׃
أعلى