تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر إرميا - الأصحاح 11 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. הדבר אשׁר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
2. שׁמעו את־דברי הברית הזאת ודברתם אל־אישׁ יהודה ועל־ישׁבי ירושׁלם׃
3. ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל ארור האישׁ אשׁר לא ישׁמע את־דברי הברית הזאת׃
4. אשׁר צויתי את־אבותיכם ביום הוציאי־אותם מארץ־מצרים מכור הברזל לאמר שׁמעו בקולי ועשׂיתם אותם ככל אשׁר־אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
5. למען הקים את־השׁבועה אשׁר־נשׁבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבשׁ כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה׃
6. ויאמר יהוה אלי קרא את־כל־הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושׁלם לאמר שׁמעו את־דברי הברית הזאת ועשׂיתם אותם׃
7. כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד־היום הזה השׁכם והעד לאמר שׁמעו בקולי׃
8. ולא שׁמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו אישׁ בשׁרירות לבם הרע ואביא עליהם את־כל־דברי הברית־הזאת אשׁר־צויתי לעשׂות ולא עשׂו׃
9. ויאמר יהוה אלי נמצא־קשׁר באישׁ יהודה ובישׁבי ירושׁלם׃
10. שׁבו על־עונת אבותם הראשׁנים אשׁר מאנו לשׁמוע את־דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית־ישׂראל ובית יהודה את־בריתי אשׁר כרתי את־אבותם׃
11. לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשׁר לא־יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשׁמע אליהם׃
12. והלכו ערי יהודה וישׁבי ירושׁלם וזעקו אל־האלהים אשׁר הם מקטרים להם והושׁע לא־יושׁיעו להם בעת רעתם׃
13. כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושׁלם שׂמתם מזבחות לבשׁת מזבחות לקטר לבעל׃
14. ואתה אל־תתפלל בעד־העם הזה ואל־תשׂא בעדם רנה ותפלה כי אינני שׁמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃
15. מה לידידי בביתי עשׂותה המזמתה הרבים ובשׂר־קדשׁ יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
16. זית רענן יפה פרי־תאר קרא יהוה שׁמך לקול המולה גדלה הצית אשׁ עליה ורעו דליותיו׃
17. ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית־ישׂראל ובית יהודה אשׁר עשׂו להם להכעסני לקטר לבעל׃
18. ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃
19. ואני ככבשׂ אלוף יובל לטבוח ולא־ידעתי כי־עלי חשׁבו מחשׁבות נשׁחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושׁמו לא־יזכר עוד׃
20. ויהוה צבאות שׁפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃
21. לכן כה־אמר יהוה על־אנשׁי ענתות המבקשׁים את־נפשׁך לאמר לא תנבא בשׁם יהוה ולא תמות בידנו׃
22. לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃
23. ושׁארית לא תהיה להם כי־אביא רעה אל־אנשׁי ענתות שׁנת פקדתם׃