سفر إرميا - الأصحاح 4 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. אם־תשׁוב ישׂראל נאם־יהוה אלי תשׁוב ואם־תסיר שׁקוציך מפני ולא תנוד׃
  • 2. ונשׁבעת חי־יהוה באמת במשׁפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃
  • 3. כי־כה אמר יהוה לאישׁ יהודה ולירושׁלם נירו לכם ניר ואל־תזרעו אל־קוצים׃
  • 4. המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם אישׁ יהודה וישׁבי ירושׁלם פן־תצא כאשׁ חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃
  • 5. הגידו ביהודה ובירושׁלם השׁמיעו ואמרו ותקעו שׁופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל־ערי המבצר׃
  • 6. שׂאו־נס ציונה העיזו אל־תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושׁבר גדול׃
  • 7. עלה אריה מסבכו ומשׁחית גוים נסע יצא ממקמו לשׂום ארצך לשׁמה עריך תצינה מאין יושׁב׃
  • 8. על־זאת חגרו שׂקים ספדו והילילו כי לא־שׁב חרון אף־יהוה ממנו׃
  • 9. והיה ביום־ההוא נאם־יהוה יאבד לב־המלך ולב השׂרים ונשׁמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
  • 10. ואמר אהה אדני יהוה אכן השׁא השׁאת לעם הזה ולירושׁלם לאמר שׁלום יהיה לכם ונגעה חרב עד־הנפשׁ׃
  • 11. בעת ההיא יאמר לעם־הזה ולירושׁלם רוח צח שׁפיים במדבר דרך בת־עמי לוא לזרות ולוא להבר׃
  • 12. רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם־אני אדבר משׁפטים אותם׃
  • 13. הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשׁרים סוסיו אוי לנו כי שׁדדנו׃
  • 14. כבסי מרעה לבך ירושׁלם למען תושׁעי עד־מתי תלין בקרבך מחשׁבות אונך׃
  • 15. כי קול מגיד מדן ומשׁמיע און מהר אפרים׃
  • 16. הזכירו לגוים הנה השׁמיעו על־ירושׁלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על־ערי יהודה קולם׃
  • 17. כשׁמרי שׂדי היו עליה מסביב כי־אתי מרתה נאם־יהוה׃
  • 18. דרכך ומעלליך עשׂו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד־לבך׃
  • 19. מעי מעי אחולה קירות לבי המה־לי לבי לא אחרישׁ כי קול שׁופר שׁמעתי נפשׁי תרועת מלחמה׃
  • 20. שׁבר על־שׁבר נקרא כי שׁדדה כל־הארץ פתאם שׁדדו אהלי רגע יריעתי׃
  • 21. עד־מתי אראה־נס אשׁמעה קול שׁופר׃
  • 22. כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
  • 23. ראיתי את־הארץ והנה־תהו ובהו ואל־השׁמים ואין אורם׃
  • 24. ראיתי ההרים והנה רעשׁים וכל־הגבעות התקלקלו׃
  • 25. ראיתי והנה אין האדם וכל־עוף השׁמים נדדו׃
  • 26. ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל־עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃
  • 27. כי־כה אמר יהוה שׁממה תהיה כל־הארץ וכלה לא אעשׂה׃
  • 28. על־זאת תאבל הארץ וקדרו השׁמים ממעל על כי־דברתי זמתי ולא נחמתי ולא־אשׁוב ממנה׃
  • 29. מקול פרשׁ ורמה קשׁת ברחת כל־העיר באו בעבים ובכפים עלו כל־העיר עזובה ואין־יושׁב בהן אישׁ׃
  • 30. ואתי שׁדוד מה־תעשׂי כי־תלבשׁי שׁני כי־תעדי עדי־זהב כי־תקרעי בפוך עיניך לשׁוא תתיפי מאסו־בך עגבים נפשׁך יבקשׁו׃
  • 31. כי קול כחולה שׁמעתי צרה כמבכירה קול בת־ציון תתיפח תפרשׂ כפיה אוי־נא לי כי־עיפה נפשׁי להרגים׃
أعلى