سفر إرميا - الأصحاح 25 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. הדבר אשׁר־היה על־ירמיהו על־כל־עם יהודה בשׁנה הרבעית ליהויקים בן־יאשׁיהו מלך יהודה היא השׁנה הראשׁנית לנבוכדראצר מלך בבל׃
  • 2. אשׁר דבר ירמיהו הנביא על־כל־עם יהודה ואל כל־ישׁבי ירושׁלם לאמר׃
  • 3. מן־שׁלשׁ עשׂרה שׁנה ליאשׁיהו בן־אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שׁלשׁ ועשׂרים שׁנה היה דבר־יהוה אלי ואדבר אליכם אשׁכים ודבר ולא שׁמעתם׃
  • 4. ושׁלח יהוה אליכם את־כל־עבדיו הנבאים השׁכם ושׁלח ולא שׁמעתם ולא־הטיתם את־אזנכם לשׁמע׃
  • 5. לאמר שׁובו־נא אישׁ מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושׁבו על־האדמה אשׁר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃
  • 6. ואל־תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשׁתחות להם ולא־תכעיסו אותי במעשׂה ידיכם ולא ארע לכם׃
  • 7. ולא־שׁמעתם אלי נאם־יהוה למען הכעסוני במעשׂה ידיכם לרע לכם׃
  • 8. לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשׁר לא־שׁמעתם את־דברי׃
  • 9. הנני שׁלח ולקחתי את־כל־משׁפחות צפון נאם־יהוה ואל־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי והבאתים על־הארץ הזאת ועל־ישׁביה ועל כל־הגוים האלה סביב והחרמתים ושׂמתים לשׁמה ולשׁרקה ולחרבות עולם׃
  • 10. והאבדתי מהם קול שׂשׂון וקול שׂמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃
  • 11. והיתה כל־הארץ הזאת לחרבה לשׁמה ועבדו הגוים האלה את־מלך בבל שׁבעים שׁנה׃
  • 12. והיה כמלאות שׁבעים שׁנה אפקד על־מלך־בבל ועל־הגוי ההוא נאם־יהוה את־עונם ועל־ארץ כשׂדים ושׂמתי אתו לשׁממות עולם׃
  • 13. והבאיתי על־הארץ ההיא את־כל־דברי אשׁר־דברתי עליה את כל־הכתוב בספר הזה אשׁר־נבא ירמיהו על־כל־הגוים׃
  • 14. כי עבדו־בם גם־המה גוים רבים ומלכים גדולים ושׁלמתי להם כפעלם וכמעשׂה ידיהם׃
  • 15. כי כה אמר יהוה אלהי ישׂראל אלי קח את־כוס היין החמה הזאת מידי והשׁקיתה אתו את־כל־הגוים אשׁר אנכי שׁלח אותך אליהם׃
  • 16. ושׁתו והתגעשׁו והתהללו מפני החרב אשׁר אנכי שׁלח בינתם׃
  • 17. ואקח את־הכוס מיד יהוה ואשׁקה את־כל־הגוים אשׁר־שׁלחני יהוה אליהם׃
  • 18. את־ירושׁלם ואת־ערי יהודה ואת־מלכיה את־שׂריה לתת אתם לחרבה לשׁמה לשׁרקה ולקללה כיום הזה׃
  • 19. את־פרעה מלך־מצרים ואת־עבדיו ואת־שׂריו ואת־כל־עמו׃
  • 20. ואת כל־הערב ואת כל־מלכי ארץ העוץ ואת כל־מלכי ארץ פלשׁתים ואת־אשׁקלון ואת־עזה ואת־עקרון ואת שׁארית אשׁדוד׃
  • 21. את־אדום ואת־מואב ואת־בני עמון׃
  • 22. ואת כל־מלכי־צר ואת כל־מלכי צידון ואת מלכי האי אשׁר בעבר הים׃
  • 23. ואת־דדן ואת־תימא ואת־בוז ואת כל־קצוצי פאה׃
  • 24. ואת כל־מלכי ערב ואת כל־מלכי הערב השׁכנים במדבר׃
  • 25. ואת כל־מלכי זמרי ואת כל־מלכי עילם ואת כל־מלכי מדי׃
  • 26. ואת כל־מלכי הצפון הקרבים והרחקים אישׁ אל־אחיו ואת כל־הממלכות הארץ אשׁר על־פני האדמה ומלך שׁשׁך ישׁתה אחריהם׃
  • 27. ואמרת אליהם כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל שׁתו ושׁכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשׁר אנכי שׁלח ביניכם׃
  • 28. והיה כי ימאנו לקחת־הכוס מידך לשׁתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שׁתו תשׁתו׃
  • 29. כי הנה בעיר אשׁר נקרא־שׁמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על־כל־ישׁבי הארץ נאם יהוה צבאות׃
  • 30. ואתה תנבא אליהם את כל־הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישׁאג וממעון קדשׁו יתן קולו שׁאג ישׁאג על־נוהו הידד כדרכים יענה אל כל־ישׁבי הארץ׃
  • 31. בא שׁאון עד־קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשׁפט הוא לכל־בשׂר הרשׁעים נתנם לחרב נאם־יהוה׃
  • 32. כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל־גוי וסער גדול יעור מירכתי־ארץ׃
  • 33. והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד־קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃
  • 34. הילילו הרעים וזעקו והתפלשׁו אדירי הצאן כי־מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
  • 35. ואבד מנוס מן־הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃
  • 36. קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי־שׁדד יהוה את־מרעיתם׃
  • 37. ונדמו נאות השׁלום מפני חרון אף־יהוה׃
  • 38. עזב ככפיר סכו כי־היתה ארצם לשׁמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃
أعلى