سفر إرميا - الأصحاح 51 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישׁבי לב קמי רוח משׁחית׃
  • 2. ושׁלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃
  • 3. אל־ידרך ידרך הדרך קשׁתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃
  • 4. ונפלו חללים בארץ כשׂדים ומדקרים בחוצותיה׃
  • 5. כי לא־אלמן ישׂראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשׁם מקדושׁ ישׂראל׃
  • 6. נסו מתוך בבל ומלטו אישׁ נפשׁו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משׁלם לה׃
  • 7. כוס־זהב בבל ביד־יהוה משׁכרת כל־הארץ מיינה שׁתו גוים על־כן יתהללו גוים׃
  • 8. פתאם נפלה בבל ותשׁבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃
  • 9. רפאנו את־בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך אישׁ לארצו כי־נגע אל־השׁמים משׁפטה ונשׂא עד־שׁחקים׃
  • 10. הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשׂה יהוה אלהינו׃
  • 11. הברו החצים מלאו השׁלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשׁחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃
  • 12. אל־חומת בבל שׂאו־נס החזיקו המשׁמר הקימו שׁמרים הכינו הארבים כי גם־זמם יהוה גם־עשׂה את אשׁר־דבר אל־ישׁבי בבל׃
  • 13. שׁכנתי על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃
  • 14. נשׁבע יהוה צבאות בנפשׁו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃
  • 15. עשׂה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שׁמים׃
  • 16. לקול תתו המון מים בשׁמים ויעל נשׂאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשׂה ויצא רוח מאצרתיו׃
  • 17. נבער כל־אדם מדעת הבישׁ כל־צרף מפסל כי שׁקר נסכו ולא־רוח בם׃
  • 18. הבל המה מעשׂה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
  • 19. לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושׁבט נחלתו יהוה צבאות שׁמו׃
  • 20. מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשׁחתי בך ממלכות׃
  • 21. ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃
  • 22. ונפצתי בך אישׁ ואשׁה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃
  • 23. ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃
  • 24. ושׁלמתי לבבל ולכל יושׁבי כשׂדים את כל־רעתם אשׁר־עשׂו בציון לעיניכם נאם יהוה׃
  • 25. הנני אליך הר המשׁחית נאם־יהוה המשׁחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שׂרפה׃
  • 26. ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שׁממות עולם תהיה נאם־יהוה׃
  • 27. שׂאו־נס בארץ תקעו שׁופר בגוים קדשׁו עליה גוים השׁמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשׁכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃
  • 28. קדשׁו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשׁלתו׃
  • 29. ותרעשׁ הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשׁבות יהוה לשׂום את־ארץ בבל לשׁמה מאין יושׁב׃
  • 30. חדלו גבורי בבל להלחם ישׁבו במצדות נשׁתה גבורתם היו לנשׁים הציתו משׁכנתיה נשׁברו בריחיה׃
  • 31. רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃
  • 32. והמעברות נתפשׂו ואת־האגמים שׂרפו באשׁ ואנשׁי המלחמה נבהלו׃
  • 33. כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃
  • 34. אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשׂו מעדני הדיחנו׃
  • 35. חמסי ושׁארי על־בבל תאמר ישׁבת ציון ודמי אל־ישׁבי כשׂדים תאמר ירושׁלם׃
  • 36. לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשׁתי את־מקורה׃
  • 37. והיתה בבל לגלים מעון־תנים שׁמה ושׁרקה מאין יושׁב׃
  • 38. יחדו ככפרים ישׁאגו נערו כגורי אריות׃
  • 39. בחמם אשׁית את־משׁתיהם והשׁכרתים למען יעלזו וישׁנו שׁנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃
  • 40. אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃
  • 41. איך נלכדה שׁשׁך ותתפשׂ תהלת כל־הארץ איך היתה לשׁמה בבל בגוים׃
  • 42. עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃
  • 43. היו עריה לשׁמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישׁב בהן כל־אישׁ ולא־יעבר בהן בן־אדם׃
  • 44. ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃
  • 45. צאו מתוכה עמי ומלטו אישׁ את־נפשׁו מחרון אף־יהוה׃
  • 46. ופן־ירך לבבכם ותיראו בשׁמועה הנשׁמעת בארץ ובא בשׁנה השׁמועה ואחריו בשׁנה השׁמועה וחמס בארץ ומשׁל על־משׁל׃
  • 47. לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבושׁ וכל־חלליה יפלו בתוכה׃
  • 48. ורננו על־בבל שׁמים וארץ וכל אשׁר בהם כי מצפון יבוא־לה השׁודדים נאם־יהוה׃
  • 49. גם־בבל לנפל חללי ישׂראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃
  • 50. פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושׁלם תעלה על־לבבכם׃
  • 51. בשׁנו כי־שׁמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשׁי בית יהוה׃
  • 52. לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃
  • 53. כי־תעלה בבל השׁמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שׁדדים לה נאם־יהוה׃
  • 54. קול זעקה מבבל ושׁבר גדול מארץ כשׂדים׃
  • 55. כי־שׁדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שׁאון קולם׃
  • 56. כי בא עליה על־בבל שׁודד ונלכדו גבוריה חתתה קשׁתותם כי אל גמלות יהוה שׁלם ישׁלם׃
  • 57. והשׁכרתי שׂריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישׁנו שׁנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שׁמו׃
  • 58. כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושׁעריה הגבהים באשׁ יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אשׁ ויעפו׃
  • 59. הדבר אשׁר־צוה ירמיהו הנביא את־שׂריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשׁנת הרבעית למלכו ושׂריה שׂר מנוחה׃
  • 60. ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשׁר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃
  • 61. ויאמר ירמיהו אל־שׂריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃
  • 62. ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושׁב למאדם ועד־בהמה כי־שׁממות עולם תהיה׃
  • 63. והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשׁר עליו אבן והשׁלכתו אל־תוך פרת׃
  • 64. ואמרת ככה תשׁקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשׁר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃
أعلى