سفر إرميا - الأصحاح 50 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. הדבר אשׁר דבר יהוה אל־בבל אל־ארץ כשׂדים ביד ירמיהו הנביא׃
  • 2. הגידו בגוים והשׁמיעו ושׂאו־נס השׁמיעו אל־תכחדו אמרו נלכדה בבל הבישׁ בל חת מרדך הבישׁו עצביה חתו גלוליה׃
  • 3. כי עלה עליה גוי מצפון הוא־ישׁית את־ארצה לשׁמה ולא־יהיה יושׁב בה מאדם ועד־בהמה נדו הלכו׃
  • 4. בימים ההמה ובעת ההיא נאם־יהוה יבאו בני־ישׂראל המה ובני־יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת־יהוה אלהיהם יבקשׁו׃
  • 5. ציון ישׁאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל־יהוה ברית עולם לא תשׁכח׃
  • 6. צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שׁובבים מהר אל־גבעה הלכו שׁכחו רבצם׃
  • 7. כל־מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשׁם תחת אשׁר חטאו ליהוה נוה־צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃
  • 8. נדו מתוך בבל ומארץ כשׂדים יצאו והיו כעתודים לפני־צאן׃
  • 9. כי הנה אנכי מעיר ומעלה על־בבל קהל־גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משׁם תלכד חציו כגבור משׁכיל לא ישׁוב ריקם׃
  • 10. והיתה כשׂדים לשׁלל כל־שׁלליה ישׂבעו נאם־יהוה׃
  • 11. כי תשׂמחי כי תעלזי שׁסי נחלתי כי תפושׁי כעגלה דשׁה ותצהלי כאברים׃
  • 12. בושׁה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃
  • 13. מקצף יהוה לא תשׁב והיתה שׁממה כלה כל עבר על־בבל ישׁם וישׁרק על־כל־מכותיה׃
  • 14. ערכו על־בבל סביב כל־דרכי קשׁת ידו אליה אל־תחמלו אל־חץ כי ליהוה חטאה׃
  • 15. הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשׁויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשׁר עשׂתה עשׂו־לה׃
  • 16. כרתו זורע מבבל ותפשׂ מגל בעת קציר מפני חרב היונה אישׁ אל־עמו יפנו ואישׁ לארצו ינסו׃
  • 17. שׂה פזורה ישׂראל אריות הדיחו הראשׁון אכלו מלך אשׁור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃
  • 18. לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל הנני פקד אל־מלך בבל ואל־ארצו כאשׁר פקדתי אל־מלך אשׁור׃
  • 19. ושׁבבתי את־ישׂראל אל־נוהו ורעה הכרמל והבשׁן ובהר אפרים והגלעד תשׂבע נפשׁו׃
  • 20. בימים ההם ובעת ההיא נאם־יהוה יבקשׁ את־עון ישׂראל ואיננו ואת־חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשׁר אשׁאיר׃
  • 21. על־הארץ מרתים עלה עליה ואל־יושׁבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם־יהוה ועשׂה ככל אשׁר צויתיך׃
  • 22. קול מלחמה בארץ ושׁבר גדול׃
  • 23. איך נגדע וישׁבר פטישׁ כל־הארץ איך היתה לשׁמה בבל בגוים׃
  • 24. יקשׁתי לך וגם־נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם־נתפשׂת כי ביהוה התגרית׃
  • 25. פתח יהוה את־אוצרו ויוצא את־כלי זעמו כי־מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשׂדים׃
  • 26. באו־לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו־ערמים והחרימוה אל־תהי־לה שׁארית׃
  • 27. חרבו כל־פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי־בא יומם עת פקדתם׃
  • 28. קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את־נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃
  • 29. השׁמיעו אל־בבל רבים כל־דרכי קשׁת חנו עליה סביב אל־יהי־ פליטה שׁלמו־לה כפעלה ככל אשׁר עשׂתה עשׂו־לה כי אל־יהוה זדה אל־קדושׁ ישׂראל׃
  • 30. לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשׁי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם־יהוה׃
  • 31. הנני אליך זדון נאם־אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃
  • 32. וכשׁל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אשׁ בעריו ואכלה כל־סביבתיו׃
  • 33. כה אמר יהוה צבאות עשׁוקים בני־ישׂראל ובני־יהודה יחדו וכל־שׁביהם החזיקו בם מאנו שׁלחם׃
  • 34. גאלם חזק יהוה צבאות שׁמו ריב יריב את־ריבם למען הרגיע את־הארץ והרגיז לישׁבי בבל׃
  • 35. חרב על־כשׂדים נאם־יהוה ואל־ישׁבי בבל ואל־שׂריה ואל־חכמיה׃
  • 36. חרב אל־הבדים ונאלו חרב אל־גבוריה וחתו׃
  • 37. חרב אל־סוסיו ואל־רכבו ואל־כל־הערב אשׁר בתוכה והיו לנשׁים חרב אל־אוצרתיה ובזזו׃
  • 38. חרב אל־מימיה ויבשׁו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃
  • 39. לכן ישׁבו ציים את־איים וישׁבו בה בנות יענה ולא־תשׁב עוד לנצח ולא תשׁכון עד־דור ודור׃
  • 40. כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה ואת־שׁכניה נאם־יהוה לא־ישׁב שׁם אישׁ ולא־יגור בה בן־אדם׃
  • 41. הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי־ארץ׃
  • 42. קשׁת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאישׁ למלחמה עליך בת־בבל׃
  • 43. שׁמע מלך־בבל את־שׁמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃
  • 44. הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי־זה רעה אשׁר יעמד לפני׃
  • 45. לכן שׁמעו עצת־יהוה אשׁר יעץ אל־בבל ומחשׁבותיו אשׁר חשׁב אל־ארץ כשׂדים אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישׁים עליהם נוה׃
  • 46. מקול נתפשׂה בבל נרעשׁה הארץ וזעקה בגוים נשׁמע׃
أعلى