سفر إرميا - الأصحاح 44 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. הדבר אשׁר היה אל־ירמיהו אל כל־היהודים הישׁבים בארץ מצרים הישׁבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃
  • 2. כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל אתם ראיתם את כל־הרעה אשׁר הבאתי על־ירושׁלם ועל כל־ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושׁב׃
  • 3. מפני רעתם אשׁר עשׂו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשׁר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃
  • 4. ואשׁלח אליכם את־כל־עבדי הנביאים השׁכים ושׁלח לאמר אל־נא תעשׂו את דבר־התעבה הזאת אשׁר שׂנאתי׃
  • 5. ולא שׁמעו ולא־הטו את־אזנם לשׁוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃
  • 6. ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושׁלם ותהיינה לחרבה לשׁממה כיום הזה׃
  • 7. ועתה כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישׂראל למה אתם עשׂים רעה גדולה אל־נפשׁתכם להכרית לכם אישׁ־ואשׁה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שׁארית׃
  • 8. להכעסני במעשׂי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשׁר־אתם באים לגור שׁם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃
  • 9. השׁכחתם את־רעות אבותיכם ואת־רעות מלכי יהודה ואת רעות נשׁיו ואת רעתכם ואת רעת נשׁיכם אשׁר עשׂו בארץ יהודה ובחצות ירושׁלם׃
  • 10. לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא־הלכו בתורתי ובחקתי אשׁר־נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃
  • 11. לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל הנני שׂם פני בכם לרעה ולהכרית את־כל־יהודה׃
  • 12. ולקחתי את־שׁארית יהודה אשׁר־שׂמו פניהם לבוא ארץ־מצרים לגור שׁם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד־גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשׁמה ולקללה ולחרפה׃
  • 13. ופקדתי על היושׁבים בארץ מצרים כאשׁר פקדתי על־ירושׁלם בחרב ברעב ובדבר׃
  • 14. ולא יהיה פליט ושׂריד לשׁארית יהודה הבאים לגור־שׁם בארץ מצרים ולשׁוב ארץ יהודה אשׁר־המה מנשׂאים את־נפשׁם לשׁוב לשׁבת שׁם כי לא־ישׁובו כי אם־פלטים׃
  • 15. ויענו את־ירמיהו כל־האנשׁים הידעים כי־מקטרות נשׁיהם לאלהים אחרים וכל־הנשׁים העמדות קהל גדול וכל־העם הישׁבים בארץ־מצרים בפתרוס לאמר׃
  • 16. הדבר אשׁר־דברת אלינו בשׁם יהוה איננו שׁמעים אליך׃
  • 17. כי עשׂה נעשׂה את־כל־הדבר אשׁר־יצא מפינו לקטר למלכת השׁמים והסיך־לה נסכים כאשׁר עשׂינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושׂרינו בערי יהודה ובחצות ירושׁלם ונשׂבע־לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃
  • 18. ומן־אז חדלנו לקטר למלכת השׁמים והסך־לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃
  • 19. וכי־אנחנו מקטרים למלכת השׁמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשׁינו עשׂינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃
  • 20. ויאמר ירמיהו אל־כל־העם על־הגברים ועל־הנשׁים ועל־כל־העם הענים אתו דבר לאמר׃
  • 21. הלוא את־הקטר אשׁר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושׁלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושׂריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על־לבו׃
  • 22. ולא־יוכל יהוה עוד לשׂאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשׁר עשׂיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשׁמה ולקללה מאין יושׁב כהיום הזה׃
  • 23. מפני אשׁר קטרתם ואשׁר חטאתם ליהוה ולא שׁמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על־כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃
  • 24. ויאמר ירמיהו אל־כל־העם ואל כל־הנשׁים שׁמעו דבר־יהוה כל־יהודה אשׁר בארץ מצרים׃
  • 25. כה־אמר יהוה־צבאות אלהי ישׂראל לאמר אתם ונשׁיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשׂה נעשׂה את־נדרינו אשׁר נדרנו לקטר למלכת השׁמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את־נדריכם ועשׂה תעשׂינה את־נדריכם׃
  • 26. לכן שׁמעו דבר־יהוה כל־יהודה הישׁבים בארץ מצרים הנני נשׁבעתי בשׁמי הגדול אמר יהוה אם־יהיה עוד שׁמי נקרא בפי כל־אישׁ יהודה אמר חי־אדני יהוה בכל־ארץ מצרים׃
  • 27. הנני שׁקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל־אישׁ יהודה אשׁר בארץ־מצרים בחרב וברעב עד־כלותם׃
  • 28. ופליטי חרב ישׁבון מן־ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל־שׁארית יהודה הבאים לארץ־מצרים לגור שׁם דבר־מי יקום ממני ומהם׃
  • 29. וזאת־לכם האות נאם־יהוה כי־פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃
  • 30. כה אמר יהוה הנני נתן את־פרעה חפרע מלך־מצרים ביד איביו וביד מבקשׁי נפשׁו כאשׁר נתתי את־צדקיהו מלך־יהודה ביד נבוכדראצר מלך־בבל איבו ומבקשׁ נפשׁו׃
أعلى