تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر إرميا - الأصحاح 49 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישׂראל אם־יורשׁ אין לו מדוע ירשׁ מלכם את־גד ועמו בעריו ישׁב׃
2. לכן הנה ימים באים נאם־יהוה והשׁמעתי אל־רבת בני־עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שׁממה ובנתיה באשׁ תצתנה וירשׁ ישׂראל את־ירשׁיו אמר יהוה׃
3. הילילי חשׁבון כי שׁדדה־עי צעקנה בנות רבה חגרנה שׂקים ספדנה והתשׁוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושׂריו יחדיו׃
4. מה־תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השׁובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃
5. הנני מביא עליך פחד נאם־אדני יהוה צבאות מכל־סביביך ונדחתם אישׁ לפניו ואין מקבץ לנדד׃
6. ואחרי־כן אשׁיב את־שׁבות בני־עמון נאם־יהוה׃
7. לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃
8. נסו הפנו העמיקו לשׁבת ישׁבי דדן כי איד עשׂו הבאתי עליו עת פקדתיו׃
9. אם־בצרים באו לך לא ישׁארו עוללות אם־גנבים בלילה השׁחיתו דים׃
10. כי־אני חשׂפתי את־עשׂו גליתי את־מסתריו ונחבה לא יוכל שׁדד זרעו ואחיו ושׁכניו ואיננו׃
11. עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃
12. כי־כה אמר יהוה הנה אשׁר־אין משׁפטם לשׁתות הכוס שׁתו ישׁתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שׁתה תשׁתה׃
13. כי בי נשׁבעתי נאם־יהוה כי־לשׁמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל־עריה תהיינה לחרבות עולם׃
14. שׁמועה שׁמעתי מאת יהוה וציר בגוים שׁלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃
15. כי־הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃
16. תפלצתך השׁיא אתך זדון לבך שׁכני בחגוי הסלע תפשׂי מרום גבעה כי־תגביה כנשׁר קנך משׁם אורידך נאם־יהוה׃
17. והיתה אדום לשׁמה כל עבר עליה ישׁם וישׁרק על־כל־מכותה׃
18. כמהפכת סדם ועמרה ושׁכניה אמר יהוה לא־ישׁב שׁם אישׁ ולא־יגור בה בן־אדם׃
19. הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי־זה רעה אשׁר יעמד לפני׃
20. לכן שׁמעו עצת־יהוה אשׁר יעץ אל־אדום ומחשׁבותיו אשׁר חשׁב אל־ישׁבי תימן אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישׁים עליהם נוהם׃
21. מקול נפלם רעשׁה הארץ צעקה בים־סוף נשׁמע קולה׃
22. הנה כנשׁר יעלה וידאה ויפרשׂ כנפיו על־בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשׁה מצרה׃
23. לדמשׂק בושׁה חמת וארפד כי־שׁמעה רעה שׁמעו נמגו בים דאגה השׁקט לא יוכל׃
24. רפתה דמשׂק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃
25. איך לא־עזבה עיר תהלה קרית משׂושׂי׃
26. לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשׁי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃
27. והצתי אשׁ בחומת דמשׂק ואכלה ארמנות בן־הדד׃
28. לקדר ולממלכות חצור אשׁר הכה נבוכדראצור מלך־בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל־קדר ושׁדדו את־בני־קדם׃
29. אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל־כליהם וגמליהם ישׂאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃
30. נסו נדו מאד העמיקו לשׁבת ישׁבי חצור נאם־יהוה כי־יעץ עליכם נבוכדראצר מלך־בבל עצה וחשׁב עליהם מחשׁבה׃
31. קומו עלו אל־גוי שׁליו יושׁב לבטח נאם־יהוה לא־דלתים ולא־בריח לו בדד ישׁכנו׃
32. והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשׁלל וזרתים לכל־רוח קצוצי פאה ומכל־עבריו אביא את־אידם נאם־יהוה׃
33. והיתה חצור למעון תנים שׁממה עד־עולם לא־ישׁב שׁם אישׁ ולא־יגור בה בן־אדם׃
34. אשׁר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־עילם בראשׁית מלכות צדקיה מלך־יהודה לאמר׃
35. כה אמר יהוה צבאות הנני שׁבר את־קשׁת עילם ראשׁית גבורתם׃
36. והבאתי אל־עילם ארבע רוחות מארבע קצות השׁמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא־יהיה הגוי אשׁר לא־יבוא שׁם נדחי עולם׃
37. והחתתי את־עילם לפני איביהם ולפני מבקשׁי נפשׁם והבאתי עליהם רעה את־חרון אפי נאם־יהוה ושׁלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃
38. ושׂמתי כסאי בעילם והאבדתי משׁם מלך ושׂרים נאם־יהוה׃
39. והיה באחרית הימים אשׁוב את־שׁבית עילם נאם־יהוה׃