سفر حزقيال - الأصحاح 21 | Hebrew Old Testament (Tanach)
- سميث و فاندايك
- الحياة
- الأخبار السارة
- اليسوعية
- ASV
- ESV
- GNB
- KJV
- NKJV
- NIV
- Vulgate
- HOT
- LXX
- القراءة المسموعة
- البحث
- تفاسير
- ردود
- السابق
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- التالي
- 1. (21:6) ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
- 2. (21:7) בן־אדם שׂים פניך אל־ירושׁלם והטף אל־מקדשׁים והנבא אל־אדמת ישׂראל׃
- 3. (21:8) ואמרת לאדמת ישׂראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשׁע׃
- 4. (21:9) יען אשׁר־הכרתי ממך צדיק ורשׁע לכן תצא חרבי מתערה אל־כל־בשׂר מנגב צפון׃
- 5. (21:10) וידעו כל־בשׂר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשׁוב עוד׃
- 6. (21:11) ואתה בן־אדם האנח בשׁברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃
- 7. (21:12) והיה כי־יאמרו אליך על־מה אתה נאנח ואמרת אל־שׁמועה כי־באה ונמס כל־לב ורפו כל־ידים וכהתה כל־רוח וכל־ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃
- 8. (21:13) ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
- 9. (21:14) בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם־מרוטה׃
- 10. (21:15) למען טבח טבח הוחדה למען־היה־לה ברק מרטה או נשׂישׂ שׁבט בני מאסת כל־עץ׃
- 11. (21:16) ויתן אתה למרטה לתפשׂ בכף היא־הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד־הורג׃
- 12. (21:17) זעק והילל בן־אדם כי־היא היתה בעמי היא בכל־נשׂיאי ישׂראל מגורי אל־חרב היו את־עמי לכן ספק אל־ירך׃
- 13. (21:18) כי בחן ומה אם־גם־שׁבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃
- 14. (21:19) ואתה בן־אדם הנבא והך כף אל־כף ותכפל חרב שׁלישׁתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃
- 15. (21:20) למען למוג לב והרבה המכשׁלים על כל־שׁעריהם נתתי אבחת־חרב אח עשׂויה לברק מעטה לטבח׃
- 16. (21:21) התאחדי הימני השׂימי השׂמילי אנה פניך מעדות׃
- 17. (21:22) וגם־אני אכה כפי אל־כפי והנחתי חמתי אני יהוה דברתי׃
- 18. (21:23) ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
- 19. (21:24) ואתה בן־אדם שׂים־לך שׁנים דרכים לבוא חרב מלך־בבל מארץ אחד יצאו שׁניהם ויד ברא בראשׁ דרך־עיר ברא׃
- 20. (21:25) דרך תשׂים לבוא חרב את רבת בני־עמון ואת־יהודה בירושׁלם בצורה׃
- 21. (21:26) כי־עמד מלך־בבל אל־אם הדרך בראשׁ שׁני הדרכים לקסם־קסם קלקל בחצים שׁאל בתרפים ראה בכבד׃
- 22. (21:27) בימינו היה הקסם ירושׁלם לשׂום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשׂום כרים על־שׁערים לשׁפך סללה לבנות דיק׃
- 23. (21:28) והיה להם כקסום־שׁוא בעיניהם שׁבעי שׁבעות להם והוא־מזכיר עון להתפשׂ׃
- 24. (21:29) לכן כה־אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשׁעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשׂו׃
- 25. (21:30) ואתה חלל רשׁע נשׂיא ישׂראל אשׁר־בא יומו בעת עון קץ׃
- 26. (21:31) כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא־זאת השׁפלה הגבה והגבה השׁפיל׃
- 27. (21:32) עוה עוה עוה אשׂימנה גם־זאת לא היה עד־בא אשׁר־לו המשׁפט ונתתיו׃
- 28. (21:33) ואתה בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל־בני עמון ואל־חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃
- 29. (21:34) בחזות לך שׁוא בקסם־לך כזב לתת אותך אל־צוארי חללי רשׁעים אשׁר־בא יומם בעת עון קץ׃
- 30. (21:35) השׁב אל־תערה במקום אשׁר־נבראת בארץ מכרותיך אשׁפט אתך׃
- 31. (21:36) ושׁפכתי עליך זעמי באשׁ עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשׁים בערים חרשׁי משׁחית׃
- 32. (21:37) לאשׁ תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃
أسفار الكتاب المقدس
