سفر حزقيال - الأصحاح 33 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
  • 2. בן־אדם דבר אל־בני־עמך ואמרת אליהם ארץ כי־אביא עליה חרב ולקחו עם־הארץ אישׁ אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃
  • 3. וראה את־החרב באה על־הארץ ותקע בשׁופר והזהיר את־העם׃
  • 4. ושׁמע השׁמע את־קול השׁופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשׁו יהיה׃
  • 5. את קול השׁופר שׁמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשׁו מלט׃
  • 6. והצפה כי־יראה את־החרב באה ולא־תקע בשׁופר והעם לא־נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפשׁ הוא בעונו נלקח ודמו מיד־הצפה אדרשׁ׃
  • 7. ואתה בן־אדם צפה נתתיך לבית ישׂראל ושׁמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃
  • 8. באמרי לרשׁע רשׁע מות תמות ולא דברת להזהיר רשׁע מדרכו הוא רשׁע בעונו ימות ודמו מידך אבקשׁ׃
  • 9. ואתה כי־הזהרת רשׁע מדרכו לשׁוב ממנה ולא־שׁב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשׁך הצלת׃
  • 10. ואתה בן־אדם אמר אל־בית ישׂראל כן אמרתם לאמר כי־פשׁעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃
  • 11. אמר אליהם חי־אני נאם אדני יהוה אם־אחפץ במות הרשׁע כי אם־בשׁוב רשׁע מדרכו וחיה שׁובו שׁובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישׂראל׃
  • 12. ואתה בן־אדם אמר אל־בני־עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשׁעו ורשׁעת הרשׁע לא־יכשׁל בה ביום שׁובו מרשׁעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃
  • 13. באמרי לצדיק חיה יחיה והוא־בטח על־צדקתו ועשׂה עול כל־צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשׁר־עשׂה בו ימות׃
  • 14. ובאמרי לרשׁע מות תמות ושׁב מחטאתו ועשׂה משׁפט וצדקה׃
  • 15. חבל ישׁיב רשׁע גזלה ישׁלם בחקות החיים הלך לבלתי עשׂות עול חיו יחיה לא ימות׃
  • 16. כל־חטאתו אשׁר חטא לא תזכרנה לו משׁפט וצדקה עשׂה חיו יחיה׃
  • 17. ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא־יתכן׃
  • 18. בשׁוב־צדיק מצדקתו ועשׂה עול ומת בהם׃
  • 19. ובשׁוב רשׁע מרשׁעתו ועשׂה משׁפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃
  • 20. ואמרתם לא יתכן דרך אדני אישׁ כדרכיו אשׁפוט אתכם בית ישׂראל׃
  • 21. ויהי בשׁתי עשׂרה שׁנה בעשׂרי בחמשׁה לחדשׁ לגלותנו בא־אלי הפליט מירושׁלם לאמר הכתה העיר׃
  • 22. ויד־יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את־פי עד־בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃
  • 23. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
  • 24. בן־אדם ישׁבי החרבות האלה על־אדמת ישׂראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירשׁ את־הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשׁה׃
  • 25. לכן אמר אליהם כה־אמר אדני יהוה על־הדם תאכלו ועינכם תשׂאו אל־גלוליכם ודם תשׁפכו והארץ תירשׁו׃
  • 26. עמדתם על־חרבכם עשׂיתן תועבה ואישׁ את־אשׁת רעהו טמאתם והארץ תירשׁו׃
  • 27. כה־תאמר אלהם כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אשׁר בחרבות בחרב יפלו ואשׁר על־פני השׂדה לחיה נתתיו לאכלו ואשׁר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃
  • 28. ונתתי את־הארץ שׁממה ומשׁמה ונשׁבת גאון עזה ושׁממו הרי ישׂראל מאין עובר׃
  • 29. וידעו כי־אני יהוה בתתי את־הארץ שׁממה ומשׁמה על כל־תועבתם אשׁר עשׂו׃
  • 30. ואתה בן־אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר־חד את־אחד אישׁ את־אחיו לאמר באו־נא ושׁמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃
  • 31. ויבואו אליך כמבוא־עם וישׁבו לפניך עמי ושׁמעו את־דבריך ואותם לא יעשׂו כי־עגבים בפיהם המה עשׂים אחרי בצעם לבם הלך׃
  • 32. והנך להם כשׁיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושׁמעו את־דבריך ועשׂים אינם אותם׃
  • 33. ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃
أسفار الكتاب المقدس
أعلى