4. לכן דבר־אותם ואמרת אליהם כה־אמר אדני יהוה אישׁ אישׁ מבית ישׂראל אשׁר יעלה את־גלוליו אל־לבו ומכשׁול עונו ישׂים נכח פניו ובא אל־הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃
5. למען תפשׂ את־בית־ישׂראל בלבם אשׁר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃
6. לכן אמר אל־בית ישׂראל כה אמר אדני יהוה שׁובו והשׁיבו מעל גלוליכם ומעל כל־תועבתיכם השׁיבו פניכם׃
7. כי אישׁ אישׁ מבית ישׂראל ומהגר אשׁר־יגור בישׂראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל־לבו ומכשׁול עונו ישׂים נכח פניו ובא אל־הנביא לדרשׁ־לו בי אני יהוה נענה־לו בי׃
8. ונתתי פני באישׁ ההוא והשׂמתיהו לאות ולמשׁלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי־אני יהוה׃
9. והנביא כי־יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את־ידי עליו והשׁמדתיו מתוך עמי ישׂראל׃