سفر حزقيال - الأصحاح 36 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ואתה בן־אדם הנבא אל־הרי ישׂראל ואמרת הרי ישׂראל שׁמעו דבר־יהוה׃
  • 2. כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשׁה היתה לנו׃
  • 3. לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שׁמות ושׁאף אתכם מסביב להיותכם מורשׁה לשׁארית הגוים ותעלו על־שׂפת לשׁון ודבת־עם׃
  • 4. לכן הרי ישׂראל שׁמעו דבר־אדני יהוה כה־אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השׁממות ולערים הנעזבות אשׁר היו לבז וללעג לשׁארית הגוים אשׁר מסביב׃
  • 5. לכן כה־אמר אדני יהוה אם־לא באשׁ קנאתי דברתי על־שׁארית הגוים ועל־אדום כלא אשׁר נתנו־את־ארצי להם למורשׁה בשׂמחת כל־לבב בשׁאט נפשׁ למען מגרשׁה לבז׃
  • 6. לכן הנבא על־אדמת ישׂראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה־אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשׂאתם׃
  • 7. לכן כה אמר אדני יהוה אני נשׂאתי את־ידי אם־לא הגוים אשׁר לכם מסביב המה כלמתם ישׂאו׃
  • 8. ואתם הרי ישׂראל ענפכם תתנו ופריכם תשׂאו לעמי ישׂראל כי קרבו לבוא׃
  • 9. כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃
  • 10. והרביתי עליכם אדם כל־בית ישׂראל כלה ונשׁבו הערים והחרבות תבנינה׃
  • 11. והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושׁבתי אתכם כקדמותיכם והטבתי מראשׁתיכם וידעתם כי־אני יהוה׃
  • 12. והולכתי עליכם אדם את־עמי ישׂראל וירשׁוך והיית להם לנחלה ולא־תוסף עוד לשׁכלם׃
  • 13. כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשׁכלת גויך היית׃
  • 14. לכן אדם לא־תאכלי עוד וגויך לא תכשׁלי־עוד נאם אדני יהוה׃
  • 15. ולא־אשׁמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשׂאי־עוד וגויך לא־תכשׁלי עוד נאם אדני יהוה׃
  • 16. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
  • 17. בן־אדם בית ישׂראל ישׁבים על־אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃
  • 18. ואשׁפך חמתי עליהם על־הדם אשׁר־שׁפכו על־הארץ ובגלוליהם טמאוה׃
  • 19. ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שׁפטתים׃
  • 20. ויבוא אל־הגוים אשׁר־באו שׁם ויחללו את־שׁם קדשׁי באמר להם עם־יהוה אלה ומארצו יצאו׃
  • 21. ואחמל על־שׁם קדשׁי אשׁר חללוהו בית ישׂראל בגוים אשׁר־באו שׁמה׃
  • 22. לכן אמר לבית־ישׂראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשׂה בית ישׂראל כי אם־לשׁם־קדשׁי אשׁר חללתם בגוים אשׁר־באתם שׁם׃
  • 23. וקדשׁתי את־שׁמי הגדול המחלל בגוים אשׁר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי־אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשׁי בכם לעיניהם׃
  • 24. ולקחתי אתכם מן־הגוים וקבצתי אתכם מכל־הארצות והבאתי אתכם אל־אדמתכם׃
  • 25. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל־גלוליכם אטהר אתכם׃
  • 26. ונתתי לכם לב חדשׁ ורוח חדשׁה אתן בקרבכם והסרתי את־לב האבן מבשׂרכם ונתתי לכם לב בשׂר׃
  • 27. ואת־רוחי אתן בקרבכם ועשׂיתי את אשׁר־בחקי תלכו ומשׁפטי תשׁמרו ועשׂיתם׃
  • 28. וישׁבתם בארץ אשׁר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
  • 29. והושׁעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל־הדגן והרביתי אתו ולא־אתן עליכם רעב׃
  • 30. והרביתי את־פרי העץ ותנובת השׂדה למען אשׁר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃
  • 31. וזכרתם את־דרכיכם הרעים ומעלליכם אשׁר לא־טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם׃
  • 32. לא למענכם אני־עשׂה נאם אדני יהוה יודע לכם בושׁו והכלמו מדרכיכם בית ישׂראל׃
  • 33. כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושׁבתי את־הערים ונבנו החרבות׃
  • 34. והארץ הנשׁמה תעבד תחת אשׁר היתה שׁממה לעיני כל־עובר׃
  • 35. ואמרו הארץ הלזו הנשׁמה היתה כגן־עדן והערים החרבות והנשׁמות והנהרסות בצורות ישׁבו׃
  • 36. וידעו הגוים אשׁר ישׁארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשׁמה אני יהוה דברתי ועשׂיתי׃
  • 37. כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרשׁ לבית־ישׂראל לעשׂות להם ארבה אתם כצאן אדם׃
  • 38. כצאן קדשׁים כצאן ירושׁלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי־אני יהוה׃
أعلى