سفر حزقيال - الأصحاح 20 | Hebrew Old Testament (Tanach)
- سميث و فاندايك
- الحياة
- الأخبار السارة
- اليسوعية
- ASV
- ESV
- GNB
- KJV
- NKJV
- NIV
- Vulgate
- HOT
- LXX
- القراءة المسموعة
- البحث
- تفاسير
- ردود
- السابق
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- التالي
- 1. ויהי בשׁנה השׁביעית בחמשׁי בעשׂור לחדשׁ באו אנשׁים מזקני ישׂראל לדרשׁ את־יהוה וישׁבו לפני׃
- 2. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
- 3. בן־אדם דבר את־זקני ישׂראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרשׁ אתי אתם באים חי־אני אם־אדרשׁ לכם נאם אדני יהוה׃
- 4. התשׁפט אתם התשׁפוט בן־אדם את־תועבת אבותם הודיעם׃
- 5. ואמרת אליהם כה־אמר אדני יהוה ביום בחרי בישׂראל ואשׂא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשׂא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃
- 6. ביום ההוא נשׂאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל־ארץ אשׁר־תרתי להם זבת חלב ודבשׁ צבי היא לכל־הארצות׃
- 7. ואמר אלהם אישׁ שׁקוצי עיניו השׁליכו ובגלולי מצרים אל־תטמאו אני יהוה אלהיכם׃
- 8. וימרו־בי ולא אבו לשׁמע אלי אישׁ את־שׁקוצי עיניהם לא השׁליכו ואת־גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשׁפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃
- 9. ואעשׂ למען שׁמי לבלתי החל לעיני הגוים אשׁר־המה בתוכם אשׁר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃
- 10. ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל־המדבר׃
- 11. ואתן להם את־חקותי ואת־משׁפטי הודעתי אותם אשׁר יעשׂה אותם האדם וחי בהם׃
- 12. וגם את־שׁבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשׁם׃
- 13. וימרו־בי בית־ישׂראל במדבר בחקותי לא־הלכו ואת־משׁפטי מאסו אשׁר יעשׂה אתם האדם וחי בהם ואת־שׁבתתי חללו מאד ואמר לשׁפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃
- 14. ואעשׂה למען שׁמי לבלתי החל לעיני הגוים אשׁר הוצאתים לעיניהם׃
- 15. וגם־אני נשׂאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל־הארץ אשׁר־נתתי זבת חלב ודבשׁ צבי היא לכל־הארצות׃
- 16. יען במשׁפטי מאסו ואת־חקותי לא־הלכו בהם ואת־שׁבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃
- 17. ותחס עיני עליהם משׁחתם ולא־עשׂיתי אותם כלה במדבר׃
- 18. ואמר אל־בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל־תלכו ואת־משׁפטיהם אל־תשׁמרו ובגלוליהם אל־תטמאו׃
- 19. אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת־משׁפטי שׁמרו ועשׂו אותם׃
- 20. ואת־שׁבתותי קדשׁו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃
- 21. וימרו־בי הבנים בחקותי לא־הלכו ואת־משׁפטי לא־שׁמרו לעשׂות אותם אשׁר יעשׂה אותם האדם וחי בהם את־שׁבתותי חללו ואמר לשׁפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃
- 22. והשׁבתי את־ידי ואעשׂ למען שׁמי לבלתי החל לעיני הגוים אשׁר־הוצאתי אותם לעיניהם׃
- 23. גם־אני נשׂאתי את־ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃
- 24. יען משׁפטי לא־עשׂו וחקותי מאסו ואת־שׁבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃
- 25. וגם־אני נתתי להם חקים לא טובים ומשׁפטים לא יחיו בהם׃
- 26. ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל־פטר רחם למען אשׁמם למען אשׁר ידעו אשׁר אני יהוה׃
- 27. לכן דבר אל־בית ישׂראל בן־אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃
- 28. ואביאם אל־הארץ אשׁר נשׂאתי את־ידי לתת אותה להם ויראו כל־גבעה רמה וכל־עץ עבת ויזבחו־שׁם את־זבחיהם ויתנו־שׁם כעס קרבנם וישׂימו שׁם ריח ניחוחיהם ויסיכו שׁם את־נסכיהם׃
- 29. ואמר אלהם מה הבמה אשׁר־אתם הבאים שׁם ויקרא שׁמה במה עד היום הזה׃
- 30. לכן אמר אל־בית ישׂראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שׁקוציהם אתם זנים׃
- 31. ובשׂאת מתנתיכם בהעביר בניכם באשׁ אתם נטמאים לכל־גלוליכם עד־היום ואני אדרשׁ לכם בית ישׂראל חי־אני נאם אדני יהוה אם־אדרשׁ לכם׃
- 32. והעלה על־רוחכם היו לא תהיה אשׁר אתם אמרים נהיה כגוים כמשׁפחות הארצות לשׁרת עץ ואבן׃
- 33. חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שׁפוכה אמלוך עליכם׃
- 34. והוצאתי אתכם מן־העמים וקבצתי אתכם מן־הארצות אשׁר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שׁפוכה׃
- 35. והבאתי אתכם אל־מדבר העמים ונשׁפטתי אתכם שׁם פנים אל־פנים׃
- 36. כאשׁר נשׁפטתי את־אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשׁפט אתכם נאם אדני יהוה׃
- 37. והעברתי אתכם תחת השׁבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃
- 38. וברותי מכם המרדים והפושׁעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל־אדמת ישׂראל לא יבוא וידעתם כי־אני יהוה׃
- 39. ואתם בית־ישׂראל כה־אמר אדני יהוה אישׁ גלוליו לכו עבדו ואחר אם־אינכם שׁמעים אלי ואת־שׁם קדשׁי לא תחללו־עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃
- 40. כי בהר־קדשׁי בהר מרום ישׂראל נאם אדני יהוה שׁם יעבדני כל־בית ישׂראל כלה בארץ שׁם ארצם ושׁם אדרושׁ את־תרומתיכם ואת־ראשׁית משׂאותיכם בכל־קדשׁיכם׃
- 41. בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן־העמים וקבצתי אתכם מן־הארצות אשׁר נפצתם בם ונקדשׁתי בכם לעיני הגוים׃
- 42. וידעתם כי־אני יהוה בהביאי אתכם אל־אדמת ישׂראל אל־הארץ אשׁר נשׂאתי את־ידי לתת אותה לאבותיכם׃
- 43. וזכרתם־שׁם את־דרכיכם ואת כל־עלילותיכם אשׁר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל־רעותיכם אשׁר עשׂיתם׃
- 44. וידעתם כי־אני יהוה בעשׂותי אתכם למען שׁמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשׁחתות בית ישׂראל נאם אדני יהוה׃
- 45. (21:1) ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
- 46. (21:2) בן־אדם שׂים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השׂדה נגב׃
- 47. (21:3) ואמרת ליער הנגב שׁמע דבר־יהוה כה־אמר אדני יהוה הנני מצית־בך אשׁ ואכלה בך כל־עץ־לח וכל־עץ יבשׁ לא־תכבה להבת שׁלהבת ונצרבו־בה כל־פנים מנגב צפונה׃
- 48. (21:4) וראו כל־בשׂר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃
- 49. (21:5) ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשׁל משׁלים הוא׃
أسفار الكتاب المقدس
