سفر صموئيل الأول - الأصحاح 22 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. וילך דוד משׁם וימלט אל־מערת עדלם וישׁמעו אחיו וכל־בית אביו וירדו אליו שׁמה׃
  • 2. ויתקבצו אליו כל־אישׁ מצוק וכל־אישׁ אשׁר־לו נשׁא וכל־אישׁ מר־נפשׁ ויהי עליהם לשׂר ויהיו עמו כארבע מאות אישׁ׃
  • 3. וילך דוד משׁם מצפה מואב ויאמר אל־מלך מואב יצא־נא אבי ואמי אתכם עד אשׁר אדע מה־יעשׂה־לי אלהים׃
  • 4. וינחם את־פני מלך מואב וישׁבו עמו כל־ימי היות־דוד במצודה׃
  • 5. ויאמר גד הנביא אל־דוד לא תשׁב במצודה לך ובאת־לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת׃
  • 6. וישׁמע שׁאול כי נודע דוד ואנשׁים אשׁר אתו ושׁאול יושׁב בגבעה תחת־האשׁל ברמה וחניתו בידו וכל־עבדיו נצבים עליו׃
  • 7. ויאמר שׁאול לעבדיו הנצבים עליו שׁמעו־נא בני ימיני גם־לכלכם יתן בן־ישׁי שׂדות וכרמים לכלכם ישׂים שׂרי אלפים ושׂרי מאות׃
  • 8. כי קשׁרתם כלכם עלי ואין־גלה את־אזני בכרת־בני עם־בן־ישׁי ואין־חלה מכם עלי וגלה את־אזני כי הקים בני את־עבדי עלי לארב כיום הזה׃
  • 9. ויען דאג האדמי והוא נצב על־עבדי־שׁאול ויאמר ראיתי את־בן־ישׁי בא נבה אל־אחימלך בן־אחטוב׃
  • 10. וישׁאל־לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשׁתי נתן לו׃
  • 11. וישׁלח המלך לקרא את־אחימלך בן־אחיטוב הכהן ואת כל־בית אביו הכהנים אשׁר בנב ויבאו כלם אל־המלך׃
  • 12. ויאמר שׁאול שׁמע־נא בן־אחיטוב ויאמר הנני אדני׃
  • 13. ויאמר אלו שׁאול למה קשׁרתם עלי אתה ובן־ישׁי בתתך לו לחם וחרב ושׁאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃
  • 14. ויען אחימלך את־המלך ויאמר ומי בכל־עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל־משׁמעתך ונכבד בביתך׃
  • 15. היום החלתי לשׁאול־לו באלהים חלילה לי אל־ישׂם המלך בעבדו דבר בכל־בית אבי כי לא־ידע עבדך בכל־זאת דבר קטן או גדול׃
  • 16. ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל־בית אביך׃
  • 17. ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם־ידם עם־דוד וכי ידעו כי־ברח הוא ולא גלו את־אזנו ולא־אבו עבדי המלך לשׁלח את־ידם לפגע בכהני יהוה׃
  • 18. ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע־הוא בכהנים וימת ביום ההוא שׁמנים וחמשׁה אישׁ נשׂא אפוד בד׃
  • 19. ואת נב עיר־הכהנים הכה לפי־חרב מאישׁ ועד־אשׁה מעולל ועד־יונק ושׁור וחמור ושׂה לפי־חרב׃
  • 20. וימלט בן־אחד לאחימלך בן־אחטוב ושׁמו אביתר ויברח אחרי דוד׃
  • 21. ויגד אביתר לדוד כי הרג שׁאול את כהני יהוה׃
  • 22. ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי־שׁם דויג האדמי כי־הגד יגיד לשׁאול אנכי סבתי בכל־נפשׁ בית אביך׃
  • 23. שׁבה אתי אל־תירא כי אשׁר־יבקשׁ את־נפשׁי יבקשׁ את־נפשׁך כי־משׁמרת אתה עמדי׃
أعلى