سفر صموئيل الأول - الأصحاح 18 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויהי ככלתו לדבר אל־שׁאול ונפשׁ יהונתן נקשׁרה בנפשׁ דוד ויאהבו יהונתן כנפשׁו׃
  • 2. ויקחהו שׁאול ביום ההוא ולא נתנו לשׁוב בית אביו׃
  • 3. ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשׁו׃
  • 4. ויתפשׁט יהונתן את־המעיל אשׁר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד־חרבו ועד־קשׁתו ועד־חגרו׃
  • 5. ויצא דוד בכל אשׁר ישׁלחנו שׁאול ישׂכיל וישׂמהו שׁאול על אנשׁי המלחמה וייטב בעיני כל־העם וגם בעיני עבדי שׁאול׃
  • 6. ויהי בבואם בשׁוב דוד מהכות את־הפלשׁתי ותצאנה הנשׁים מכל־ערי ישׂראל לשׁור והמחלות לקראת שׁאול המלך בתפים בשׂמחה ובשׁלשׁים׃
  • 7. ותענינה הנשׁים המשׂחקות ותאמרן הכה שׁאול באלפו ודוד ברבבתיו׃
  • 8. ויחר לשׁאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃
  • 9. ויהי שׁאול עון את־דוד מהיום ההוא והלאה׃
  • 10. ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל־שׁאול ויתנבא בתוך־הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד־שׁאול׃
  • 11. ויטל שׁאול את־החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃
  • 12. וירא שׁאול מלפני דוד כי־היה יהוה עמו ומעם שׁאול סר׃
  • 13. ויסרהו שׁאול מעמו וישׂמהו לו שׂר־אלף ויצא ויבא לפני העם׃
  • 14. ויהי דוד לכל־דרכו משׂכיל ויהוה עמו׃
  • 15. וירא שׁאול אשׁר־הוא משׂכיל מאד ויגר מפניו׃
  • 16. וכל־ישׂראל ויהודה אהב את־דוד כי־הוא יוצא ובא לפניהם׃
  • 17. ויאמר שׁאול אל־דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן־לך לאשׁה אך היה־לי לבן־חיל והלחם מלחמות יהוה ושׁאול אמר אל־תהי ידי בו ותהי־בו יד־פלשׁתים׃
  • 18. ויאמר דוד אל־שׁאול מי אנכי ומי חיי משׁפחת אבי בישׂראל כי־אהיה חתן למלך׃
  • 19. ויהי בעת תת את־מרב בת־שׁאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשׁה׃
  • 20. ותאהב מיכל בת־שׁאול את־דוד ויגדו לשׁאול וישׁר הדבר בעיניו׃
  • 21. ויאמר שׁאול אתננה לו ותהי־לו למוקשׁ ותהי־בו יד־פלשׁתים ויאמר שׁאול אל־דוד בשׁתים תתחתן בי היום׃
  • 22. ויצו שׁאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃
  • 23. וידברו עבדי שׁאול באזני דוד את־הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי אישׁ־רשׁ ונקלה׃
  • 24. ויגדו עבדי שׁאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃
  • 25. ויאמר שׁאול כה־תאמרו לדוד אין־חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשׁתים להנקם באיבי המלך ושׁאול חשׁב להפיל את־דוד ביד־פלשׁתים׃
  • 26. ויגדו עבדיו לדוד את־הדברים האלה וישׁר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃
  • 27. ויקם דוד וילך הוא ואנשׁיו ויך בפלשׁתים מאתים אישׁ ויבא דוד את־ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן־לו שׁאול את־מיכל בתו לאשׁה׃
  • 28. וירא שׁאול וידע כי יהוה עם־דוד ומיכל בת־שׁאול אהבתהו׃
  • 29. ויאסף שׁאול לרא מפני דוד עוד ויהי שׁאול איב את־דוד כל־הימים׃
  • 30. ויצאו שׂרי פלשׁתים ויהי מדי צאתם שׂכל דוד מכל עבדי שׁאול וייקר שׁמו מאד׃
أعلى