سفر صموئيل الأول - الأصحاح 20 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויברח דוד מנוות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשׂיתי מה־עוני ומה־חטאתי לפני אביך כי מבקשׁ את־נפשׁי׃
  • 2. ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשׁה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את־אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את־הדבר הזה אין זאת׃
  • 3. וישׁבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי־מצאתי חן בעיניך ויאמר אל־ידע־זאת יהונתן פן־יעצב ואולם חי־יהוה וחי נפשׁך כי כפשׂע ביני ובין המות׃
  • 4. ויאמר יהונתן אל־דוד מה־תאמר נפשׁך ואעשׂה־לך׃
  • 5. ויאמר דוד אל־יהונתן הנה־חדשׁ מחר ואנכי ישׁב־אשׁב עם־המלך לאכול ושׁלחתני ונסתרתי בשׂדה עד הערב השׁלשׁית׃
  • 6. אם־פקד יפקדני אביך ואמרת נשׁאל נשׁאל ממני דוד לרוץ בית־לחם עירו כי זבח הימים שׁם לכל־המשׁפחה׃
  • 7. אם־כה יאמר טוב שׁלום לעבדך ואם־חרה יחרה לו דע כי־כלתה הרעה מעמו׃
  • 8. ועשׂית חסד על־עבדך כי בברית יהוה הבאת את־עבדך עמך ואם־ישׁ־בי עון המיתני אתה ועד־אביך למה־זה תביאני׃
  • 9. ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם־ידע אדע כי־כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃
  • 10. ויאמר דוד אל־יהונתן מי יגיד לי או מה־יענך אביך קשׁה׃
  • 11. ויאמר יהונתן אל־דוד לכה ונצא השׂדה ויצאו שׁניהם השׂדה׃
  • 12. ויאמר יהונתן אל־דוד יהוה אלהי ישׂראל כי־אחקר את־אבי כעת מחר השׁלשׁית והנה־טוב אל־דוד ולא־אז אשׁלח אליך וגליתי את־אזנך׃
  • 13. כה־יעשׂה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי־ייטב אל־אבי את־הרעה עליך וגליתי את־אזנך ושׁלחתיך והלכת לשׁלום ויהי יהוה עמך כאשׁר היה עם־אבי׃
  • 14. ולא אם־עודני חי ולא־תעשׂה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃
  • 15. ולא־תכרת את־חסדך מעם ביתי עד־עולם ולא בהכרת יהוה את־איבי דוד אישׁ מעל פני האדמה׃
  • 16. ויכרת יהונתן עם־בית דוד ובקשׁ יהוה מיד איבי דוד׃
  • 17. ויוסף יהונתן להשׁביע את־דוד באהבתו אתו כי־אהבת נפשׁו אהבו׃
  • 18. ויאמר־לו יהונתן מחר חדשׁ ונפקדת כי יפקד מושׁבך׃
  • 19. ושׁלשׁת תרד מאד ובאת אל־המקום אשׁר־נסתרת שׁם ביום המעשׂה וישׁבת אצל האבן האזל׃
  • 20. ואני שׁלשׁת החצים צדה אורה לשׁלח־לי למטרה׃
  • 21. והנה אשׁלח את־הנער לך מצא את־החצים אם־אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי־שׁלום לך ואין דבר חי־יהוה׃
  • 22. ואם־כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שׁלחך יהוה׃
  • 23. והדבר אשׁר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד־עולם׃
  • 24. ויסתר דוד בשׂדה ויהי החדשׁ וישׁב המלך על־הלחם לאכול׃
  • 25. וישׁב המלך על־מושׁבו כפעם בפעם אל־מושׁב הקיר ויקם יהונתן וישׁב אבנר מצד שׁאול ויפקד מקום דוד׃
  • 26. ולא־דבר שׁאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי־לא טהור׃
  • 27. ויהי ממחרת החדשׁ השׁני ויפקד מקום דוד ויאמר שׁאול אל־יהונתן בנו מדוע לא־בא בן־ישׁי גם־תמול גם־היום אל־הלחם׃
  • 28. ויען יהונתן את־שׁאול נשׁאל נשׁאל דוד מעמדי עד־בית לחם׃
  • 29. ויאמר שׁלחני נא כי זבח משׁפחה לנו בעיר והוא צוה־לי אחי ועתה אם־מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את־אחי על־כן לא־בא אל־שׁלחן המלך׃
  • 30. ויחר־אף שׁאול ביהונתן ויאמר לו בן־נעות המרדות הלוא ידעתי כי־בחר אתה לבן־ישׁי לבשׁתך ולבשׁת ערות אמך׃
  • 31. כי כל־הימים אשׁר בן־ישׁי חי על־האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שׁלח וקח אתו אלי כי בן־מות הוא׃
  • 32. ויען יהונתן את־שׁאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשׂה׃
  • 33. ויטל שׁאול את־החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי־כלה היא מעם אביו להמית את־דוד׃
  • 34. ויקם יהונתן מעם השׁלחן בחרי־אף ולא־אכל ביום־החדשׁ השׁני לחם כי נעצב אל־דוד כי הכלמו אביו׃
  • 35. ויהי בבקר ויצא יהונתן השׂדה למועד דוד ונער קטן עמו׃
  • 36. ויאמר לנערו רץ מצא נא את־החצים אשׁר אנכי מורה הנער רץ והוא־ירה החצי להעברו׃
  • 37. ויבא הנער עד־מקום החצי אשׁר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃
  • 38. ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושׁה אל־תעמד וילקט נער יהונתן את־החצי ויבא אל־אדניו׃
  • 39. והנער לא־ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את־הדבר׃
  • 40. ויתן יהונתן את־כליו אל־הנער אשׁר־לו ויאמר לו לך הביא העיר׃
  • 41. הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישׁתחו שׁלשׁ פעמים וישׁקו אישׁ את־רעהו ויבכו אישׁ את־רעהו עד־דוד הגדיל׃
  • 42. ויאמר יהונתן לדוד לך לשׁלום אשׁר נשׁבענו שׁנינו אנחנו בשׁם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד־עולם׃ (21:1) ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃
أعلى