سفر صموئيل الأول - الأصحاح 14 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויהי היום ויאמר יונתן בן־שׁאול אל־הנער נשׂא כליו לכה ונעברה אל־מצב פלשׁתים אשׁר מעבר הלז ולאביו לא הגיד׃
  • 2. ושׁאול יושׁב בקצה הגבעה תחת הרמון אשׁר במגרון והעם אשׁר עמו כשׁשׁ מאות אישׁ׃
  • 3. ואחיה בן־אחטוב אחי איכבוד בן־פינחס בן־עלי כהן יהוה בשׁלו נשׂא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן׃
  • 4. ובין המעברות אשׁר בקשׁ יונתן לעבר על־מצב פלשׁתים שׁן־הסלע מהעבר מזה ושׁן־הסלע מהעבר מזה ושׁם האחד בוצץ ושׁם האחד סנה׃
  • 5. השׁן האחד מצוק מצפון מול מכמשׂ והאחד מנגב מול גבע׃
  • 6. ויאמר יהונתן אל־הנער נשׂא כליו לכה ונעברה אל־מצב הערלים האלה אולי יעשׂה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושׁיע ברב או במעט׃
  • 7. ויאמר לו נשׂא כליו עשׂה כל־אשׁר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃
  • 8. ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל־האנשׁים ונגלינו אליהם׃
  • 9. אם־כה יאמרו אלינו דמו עד־הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃
  • 10. ואם־כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי־נתנם יהוה בידנו וזה־לנו האות׃
  • 11. ויגלו שׁניהם אל־מצב פלשׁתים ויאמרו פלשׁתים הנה עברים יצאים מן־החרים אשׁר התחבאו־שׁם׃
  • 12. ויענו אנשׁי המצבה את־יונתן ואת־נשׂא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל־נשׂא כליו עלה אחרי כי־נתנם יהוה ביד ישׂראל׃
  • 13. ויעל יונתן על־ידיו ועל־רגליו ונשׂא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשׂא כליו ממותת אחריו׃
  • 14. ותהי המכה הראשׁנה אשׁר הכה יונתן ונשׂא כליו כעשׂרים אישׁ כבחצי מענה צמד שׂדה׃
  • 15. ותהי חרדה במחנה בשׂדה ובכל־העם המצב והמשׁחית חרדו גם־המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃
  • 16. ויראו הצפים לשׁאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃
  • 17. ויאמר שׁאול לעם אשׁר אתו פקדו־נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשׂא כליו׃
  • 18. ויאמר שׁאול לאחיה הגישׁה ארון האלהים כי־היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישׂראל׃
  • 19. ויהי עד דבר שׁאול אל־הכהן וההמון אשׁר במחנה פלשׁתים וילך הלוך ורב ויאמר שׁאול אל־הכהן אסף ידך׃
  • 20. ויזעק שׁאול וכל־העם אשׁר אתו ויבאו עד־המלחמה והנה היתה חרב אישׁ ברעהו מהומה גדולה מאד׃
  • 21. והעברים היו לפלשׁתים כאתמול שׁלשׁום אשׁר עלו עמם במחנה סביב וגם־המה להיות עם־ישׂראל אשׁר עם־שׁאול ויונתן׃
  • 22. וכל אישׁ ישׂראל המתחבאים בהר־אפרים שׁמעו כי־נסו פלשׁתים וידבקו גם־המה אחריהם במלחמה׃
  • 23. ויושׁע יהוה ביום ההוא את־ישׂראל והמלחמה עברה את־בית און׃
  • 24. ואישׁ־ישׂראל נגשׂ ביום ההוא ויאל שׁאול את־העם לאמר ארור האישׁ אשׁר־יאכל לחם עד־הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל־העם לחם׃
  • 25. וכל־הארץ באו ביער ויהי דבשׁ על־פני השׂדה׃
  • 26. ויבא העם אל־היער והנה הלך דבשׁ ואין־משׂיג ידו אל־פיו כי־ירא העם את־השׁבעה׃
  • 27. ויונתן לא־שׁמע בהשׁביע אביו את־העם וישׁלח את־קצה המטה אשׁר בידו ויטבל אותה ביערת הדבשׁ וישׁב ידו אל־פיו ותראנה עיניו׃
  • 28. ויען אישׁ מהעם ויאמר השׁבע השׁביע אביך את־העם לאמר ארור האישׁ אשׁר־יאכל לחם היום ויעף העם׃
  • 29. ויאמר יונתן עכר אבי את־הארץ ראו־נא כי־ארו עיני כי טעמתי מעט דבשׁ הזה׃
  • 30. אף כי לוא אכל אכל היום העם משׁלל איביו אשׁר מצא כי עתה לא־רבתה מכה בפלשׁתים׃
  • 31. ויכו ביום ההוא בפלשׁתים ממכמשׂ אילנה ויעף העם מאד׃
  • 32. ויעשׂ העם אל־שׁלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישׁחטו־ארצה ויאכל העם על־הדם׃
  • 33. ויגידו לשׁאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על־הדם ויאמר בגדתם גלו־אלי היום אבן גדולה׃
  • 34. ויאמר שׁאול פצו בעם ואמרתם להם הגישׁו אלי אישׁ שׁורו ואישׁ שׂיהו ושׁחטתם בזה ואכלתם ולא־תחטאו ליהוה לאכל אל־הדם ויגשׁו כל־העם אישׁ שׁורו בידו הלילה וישׁחטו־שׁם׃
  • 35. ויבן שׁאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃
  • 36. ויאמר שׁאול נרדה אחרי פלשׁתים לילה ונבזה בהם עד־אור הבקר ולא־נשׁאר בהם אישׁ ויאמרו כל־הטוב בעיניך עשׂה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל־האלהים׃
  • 37. וישׁאל שׁאול באלהים הארד אחרי פלשׁתים התתנם ביד ישׂראל ולא ענהו ביום ההוא׃
  • 38. ויאמר שׁאול גשׁו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
  • 39. כי חי־יהוה המושׁיע את־ישׂראל כי אם־ישׁנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל־העם׃
  • 40. ויאמר אל־כל־ישׂראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל־שׁאול הטוב בעיניך עשׂה׃
  • 41. ויאמר שׁאול אל־יהוה אלהי ישׂראל הבה תמים וילכד יונתן ושׁאול והעם יצאו׃
  • 42. ויאמר שׁאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
  • 43. ויאמר שׁאול אל־יונתן הגידה לי מה עשׂיתה ויגד־לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשׁר־בידי מעט דבשׁ הנני אמות׃
  • 44. ויאמר שׁאול כה־יעשׂה אלהים וכה יוסף כי־מות תמות יונתן׃
  • 45. ויאמר העם אל־שׁאול היונתן ימות אשׁר עשׂה הישׁועה הגדולה הזאת בישׂראל חלילה חי־יהוה אם־יפל משׂערת ראשׁו ארצה כי־עם־אלהים עשׂה היום הזה ויפדו העם את־יונתן ולא־מת׃
  • 46. ויעל שׁאול מאחרי פלשׁתים ופלשׁתים הלכו למקומם׃
  • 47. ושׁאול לכד המלוכה על־ישׂראל וילחם סביב בכל־איביו במואב ובבני־עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשׁתים ובכל אשׁר־יפנה ירשׁיע׃
  • 48. ויעשׂ חיל ויך את־עמלק ויצל את־ישׂראל מיד שׁסהו׃
  • 49. ויהיו בני שׁאול יונתן וישׁוי ומלכי־שׁוע ושׁם שׁתי בנתיו שׁם הבכירה מרב ושׁם הקטנה מיכל׃
  • 50. ושׁם אשׁת שׁאול אחינעם בת־אחימעץ ושׁם שׂר־צבאו אבינר בן־נר דוד שׁאול׃
  • 51. וקישׁ אבי־שׁאול ונר אבי־אבנר בן־אביאל׃
  • 52. ותהי המלחמה חזקה על־פלשׁתים כל ימי שׁאול וראה שׁאול כל־אישׁ גבור וכל־בן־חיל ויאספהו אליו׃
أعلى