تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر صموئيل الأول - الأصحاح 2 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על־אויבי כי שׂמחתי בישׁועתך׃
2. אין־קדושׁ כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃
3. אל־תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃
4. קשׁת גברים חתים ונכשׁלים אזרו חיל׃
5. שׂבעים בלחם נשׂכרו ורעבים חדלו עד־עקרה ילדה שׁבעה ורבת בנים אמללה׃
6. יהוה ממית ומחיה מוריד שׁאול ויעל׃
7. יהוה מורישׁ ומעשׁיר משׁפיל אף־מרומם׃
8. מקים מעפר דל מאשׁפת ירים אביון להושׁיב עם־נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישׁת עליהם תבל׃
9. רגלי חסידו ישׁמר ורשׁעים בחשׁך ידמו כי־לא בכח יגבר־אישׁ׃
10. יהוה יחתו מריבו עלו בשׁמים ירעם יהוה ידין אפסי־ארץ ויתן־עז למלכו וירם קרן משׁיחו׃
11. וילך אלקנה הרמתה על־ביתו והנער היה משׁרת את־יהוה את־פני עלי הכהן׃
12. ובני עלי בני בליעל לא ידעו את־יהוה׃
13. ומשׁפט הכהנים את־העם כל־אישׁ זבח זבח ובא נער הכהן כבשׁל הבשׂר והמזלג שׁלשׁ־השׁנים בידו׃
14. והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשׁר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשׂו לכל־ישׂראל הבאים שׁם בשׁלה׃
15. גם בטרם יקטרון את־החלב ובא נער הכהן ואמר לאישׁ הזבח תנה בשׂר לצלות לכהן ולא־יקח ממך בשׂר מבשׁל כי אם־חי׃
16. ויאמר אליו האישׁ קטר יקטירון כיום החלב וקח־לך כאשׁר תאוה נפשׁך ואמר לו כי עתה תתן ואם־לא לקחתי בחזקה׃
17. ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את־פני יהוה כי נאצו האנשׁים את מנחת יהוה׃
18. ושׁמואל משׁרת את־פני יהוה נער חגור אפוד בד׃
19. ומעיל קטן תעשׂה־לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את־אישׁה לזבח את־זבח הימים׃
20. וברך עלי את־אלקנה ואת־אשׁתו ואמר ישׂם יהוה לך זרע מן־האשׁה הזאת תחת השׁאלה אשׁר שׁאל ליהוה והלכו למקמו׃
21. כי־פקד יהוה את־חנה ותהר ותלד שׁלשׁה־בנים ושׁתי בנות ויגדל הנער שׁמואל עם־יהוה׃
22. ועלי זקן מאד ושׁמע את כל־אשׁר יעשׂון בניו לכל־ישׂראל ואת אשׁר־ישׁכבון את־הנשׁים הצבאות פתח אהל מועד׃
23. ויאמר להם למה תעשׂון כדברים האלה אשׁר אנכי שׁמע את־דבריכם רעים מאת כל־העם אלה׃
24. אל בני כי לוא־טובה השׁמעה אשׁר אנכי שׁמע מעברים עם־יהוה׃
25. אם־יחטא אישׁ לאישׁ ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא־אישׁ מי יתפלל־לו ולא ישׁמעו לקול אביהם כי־חפץ יהוה להמיתם׃
26. והנער שׁמואל הלך וגדל וטוב גם עם־יהוה וגם עם־אנשׁים׃
27. ויבא אישׁ־אלהים אל־עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל־בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃
28. ובחר אתו מכל־שׁבטי ישׂראל לי לכהן לעלות על־מזבחי להקטיר קטרת לשׂאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את־כל־אשׁי בני ישׂראל׃
29. למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשׁר צויתי מעון ותכבד את־בניך ממני להבריאכם מראשׁית כל־מנחת ישׂראל לעמי׃
30. לכן נאם־יהוה אלהי ישׂראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד־עולם ועתה נאם־יהוה חלילה לי כי־מכבדי אכבד ובזי יקלו׃
31. הנה ימים באים וגדעתי את־זרעך ואת־זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃
32. והבטת צר מעון בכל אשׁר־ייטיב את־ישׂראל ולא־יהיה זקן בביתך כל־הימים׃
33. ואישׁ לא־אכרית לך מעם מזבחי לכלות את־עיניך ולאדיב את־נפשׁך וכל־מרבית ביתך ימותו אנשׁים׃
34. וזה־לך האות אשׁר יבא אל־שׁני בניך אל־חפני ופינחס ביום אחד ימותו שׁניהם׃
35. והקימתי לי כהן נאמן כאשׁר בלבבי ובנפשׁי יעשׂה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני־משׁיחי כל־הימים׃
36. והיה כל־הנותר בביתך יבוא להשׁתחות לו לאגורת כסף וככר־לחם ואמר ספחני נא אל־אחת הכהנות לאכל פת־לחם׃