تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر صموئيل الثاني - الأصحاح 7 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. ויהי כי־ישׁב המלך בביתו ויהוה הניח־לו מסביב מכל־איביו׃
2. ויאמר המלך אל־נתן הנביא ראה נא אנכי יושׁב בבית ארזים וארון האלהים ישׁב בתוך היריעה׃
3. ויאמר נתן אל־המלך כל אשׁר בלבבך לך עשׂה כי יהוה עמך׃
4. ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־יהוה אל־נתן לאמר׃
5. לך ואמרת אל־עבדי אל־דוד כה אמר יהוה האתה תבנה־לי בית לשׁבתי׃
6. כי לא ישׁבתי בבית למיום העלתי את־בני ישׂראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשׁכן׃
7. בכל אשׁר־התהלכתי בכל־בני ישׂראל הדבר דברתי את־אחד שׁבטי ישׂראל אשׁר צויתי לרעות את־עמי את־ישׂראל לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים׃
8. ועתה כה־תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על־עמי על־ישׂראל׃
9. ואהיה עמך בכל אשׁר הלכת ואכרתה את־כל־איביך מפניך ועשׂתי לך שׁם גדול כשׁם הגדלים אשׁר בארץ׃
10. ושׂמתי מקום לעמי לישׂראל ונטעתיו ושׁכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יסיפו בני־עולה לענותו כאשׁר בראשׁונה׃
11. ולמן־היום אשׁר צויתי שׁפטים על־עמי ישׂראל והניחתי לך מכל־איביך והגיד לך יהוה כי־בית יעשׂה־לך יהוה׃
12. כי ימלאו ימיך ושׁכבת את־אבתיך והקימתי את־זרעך אחריך אשׁר יצא ממעיך והכינתי את־ממלכתו׃
13. הוא יבנה־בית לשׁמי וכננתי את־כסא ממלכתו עד־עולם׃
14. אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן אשׁר בהעותו והכחתיו בשׁבט אנשׁים ובנגעי בני אדם׃
15. וחסדי לא־יסור ממנו כאשׁר הסרתי מעם שׁאול אשׁר הסרתי מלפניך׃
16. ונאמן ביתך וממלכתך עד־עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד־עולם׃
17. ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל־דוד׃
18. ויבא המלך דוד וישׁב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם׃
19. ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל־בית־עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃
20. ומה־יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את־עבדך אדני יהוה׃
21. בעבור דברך וכלבך עשׂית את כל־הגדולה הזאת להודיע את־עבדך׃
22. על־כן גדלת אדני יהוה כי־אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשׁר־שׁמענו באזנינו׃
23. ומי כעמך כישׂראל גוי אחד בארץ אשׁר הלכו־אלהים לפדות־לו לעם ולשׂום לו שׁם ולעשׂות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשׁר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃
24. ותכונן לך את־עמך ישׂראל לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃
25. ועתה יהוה אלהים הדבר אשׁר דברת על־עבדך ועל־ביתו הקם עד־עולם ועשׂה כאשׁר דברת׃
26. ויגדל שׁמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על־ישׂראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃
27. כי־אתה יהוה צבאות אלהי ישׂראל גליתה את־אזן עבדך לאמר בית אבנה־לך על־כן מצא עבדך את־לבו להתפלל אליך את־התפלה הזאת׃
28. ועתה אדני יהוה אתה־הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל־עבדך את־הטובה הזאת׃
29. ועתה הואל וברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית־עבדך לעולם׃