سفر صموئيل الثاني - الأصحاح 7 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויהי כי־ישׁב המלך בביתו ויהוה הניח־לו מסביב מכל־איביו׃
  • 2. ויאמר המלך אל־נתן הנביא ראה נא אנכי יושׁב בבית ארזים וארון האלהים ישׁב בתוך היריעה׃
  • 3. ויאמר נתן אל־המלך כל אשׁר בלבבך לך עשׂה כי יהוה עמך׃
  • 4. ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־יהוה אל־נתן לאמר׃
  • 5. לך ואמרת אל־עבדי אל־דוד כה אמר יהוה האתה תבנה־לי בית לשׁבתי׃
  • 6. כי לא ישׁבתי בבית למיום העלתי את־בני ישׂראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשׁכן׃
  • 7. בכל אשׁר־התהלכתי בכל־בני ישׂראל הדבר דברתי את־אחד שׁבטי ישׂראל אשׁר צויתי לרעות את־עמי את־ישׂראל לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים׃
  • 8. ועתה כה־תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על־עמי על־ישׂראל׃
  • 9. ואהיה עמך בכל אשׁר הלכת ואכרתה את־כל־איביך מפניך ועשׂתי לך שׁם גדול כשׁם הגדלים אשׁר בארץ׃
  • 10. ושׂמתי מקום לעמי לישׂראל ונטעתיו ושׁכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יסיפו בני־עולה לענותו כאשׁר בראשׁונה׃
  • 11. ולמן־היום אשׁר צויתי שׁפטים על־עמי ישׂראל והניחתי לך מכל־איביך והגיד לך יהוה כי־בית יעשׂה־לך יהוה׃
  • 12. כי ימלאו ימיך ושׁכבת את־אבתיך והקימתי את־זרעך אחריך אשׁר יצא ממעיך והכינתי את־ממלכתו׃
  • 13. הוא יבנה־בית לשׁמי וכננתי את־כסא ממלכתו עד־עולם׃
  • 14. אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן אשׁר בהעותו והכחתיו בשׁבט אנשׁים ובנגעי בני אדם׃
  • 15. וחסדי לא־יסור ממנו כאשׁר הסרתי מעם שׁאול אשׁר הסרתי מלפניך׃
  • 16. ונאמן ביתך וממלכתך עד־עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד־עולם׃
  • 17. ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל־דוד׃
  • 18. ויבא המלך דוד וישׁב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם׃
  • 19. ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל־בית־עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃
  • 20. ומה־יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את־עבדך אדני יהוה׃
  • 21. בעבור דברך וכלבך עשׂית את כל־הגדולה הזאת להודיע את־עבדך׃
  • 22. על־כן גדלת אדני יהוה כי־אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשׁר־שׁמענו באזנינו׃
  • 23. ומי כעמך כישׂראל גוי אחד בארץ אשׁר הלכו־אלהים לפדות־לו לעם ולשׂום לו שׁם ולעשׂות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשׁר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃
  • 24. ותכונן לך את־עמך ישׂראל לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃
  • 25. ועתה יהוה אלהים הדבר אשׁר דברת על־עבדך ועל־ביתו הקם עד־עולם ועשׂה כאשׁר דברת׃
  • 26. ויגדל שׁמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על־ישׂראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃
  • 27. כי־אתה יהוה צבאות אלהי ישׂראל גליתה את־אזן עבדך לאמר בית אבנה־לך על־כן מצא עבדך את־לבו להתפלל אליך את־התפלה הזאת׃
  • 28. ועתה אדני יהוה אתה־הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל־עבדך את־הטובה הזאת׃
  • 29. ועתה הואל וברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית־עבדך לעולם׃
أسفار الكتاب المقدس
أعلى