تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر صموئيل الثاني - الأصحاح 3 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. ותהי המלחמה ארכה בין בית שׁאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שׁאול הלכים ודלים׃
2. וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃
3. ומשׁנהו כלאב לאביגל אשׁת נבל הכרמלי והשׁלשׁי אבשׁלום בן־מעכה בת־תלמי מלך גשׁור׃
4. והרביעי אדניה בן־חגית והחמישׁי שׁפטיה בן־אביטל׃
5. והשׁשׁי יתרעם לעגלה אשׁת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃
6. ויהי בהיות המלחמה בין בית שׁאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שׁאול׃
7. ולשׁאול פלגשׁ ושׁמה רצפה בת־איה ויאמר אל־אבנר מדוע באתה אל־פילגשׁ אבי׃
8. ויחר לאבנר מאד על־דברי אישׁ־בשׁת ויאמר הראשׁ כלב אנכי אשׁר ליהודה היום אעשׂה־חסד עם־בית שׁאול אביך אל־אחיו ואל־מרעהו ולא המציתך ביד־דוד ותפקד עלי עון האשׁה היום׃
9. כה־יעשׂה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשׁר נשׁבע יהוה לדוד כי־כן אעשׂה־לו׃
10. להעביר הממלכה מבית שׁאול ולהקים את־כסא דוד על־ישׂראל ועל־יהודה מדן ועד־באר שׁבע׃
11. ולא־יכל עוד להשׁיב את־אבנר דבר מיראתו אתו׃
12. וישׁלח אבנר מלאכים אל־דוד תחתו לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישׂראל׃
13. ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שׁאל מאתך לאמר לא־תראה את־פני כי אם־לפני הביאך את מיכל בת־שׁאול בבאך לראות את־פני׃
14. וישׁלח דוד מלאכים אל־אישׁ־בשׁת בן־שׁאול לאמר תנה את־אשׁתי את־מיכל אשׁר ארשׂתי לי במאה ערלות פלשׁתים׃
15. וישׁלח אישׁ בשׁת ויקחה מעם אישׁ מעם פלטיאל בן־לושׁ׃
16. וילך אתה אישׁה הלוך ובכה אחריה עד־בחרים ויאמר אליו אבנר לך שׁוב וישׁב׃
17. ודבר־אבנר היה עם־זקני ישׂראל לאמר גם־תמול גם־שׁלשׁם הייתם מבקשׁים את־דוד למלך עליכם׃
18. ועתה עשׂו כי יהוה אמר אל־דוד לאמר ביד דוד עבדי הושׁיע את־עמי ישׂראל מיד פלשׁתים ומיד כל־איביהם׃
19. וידבר גם־אבנר באזני בנימין וילך גם־אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל־אשׁר־טוב בעיני ישׂראל ובעיני כל־בית בנימן׃
20. ויבא אבנר אל־דוד חברון ואתו עשׂרים אנשׁים ויעשׂ דוד לאבנר ולאנשׁים אשׁר־אתו משׁתה׃
21. ויאמר אבנר אל־דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל־אדני המלך את־כל־ישׂראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשׁר־תאוה נפשׁך וישׁלח דוד את־אבנר וילך בשׁלום׃
22. והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושׁלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם־דוד בחברון כי שׁלחו וילך בשׁלום׃
23. ויואב וכל־הצבא אשׁר־אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא־אבנר בן־נר אל־המלך וישׁלחהו וילך בשׁלום׃
24. ויבא יואב אל־המלך ויאמר מה עשׂיתה הנה־בא אבנר אליך למה־זה שׁלחתו וילך הלוך׃
25. ידעת את־אבנר בן־נר כי לפתתך בא ולדעת את־מוצאך ואת־מבואך ולדעת את כל־אשׁר אתה עשׂה׃
26. ויצא יואב מעם דוד וישׁלח מלאכים אחרי אבנר וישׁבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃
27. וישׁב אבנר חברון ויטהו יואב אל־תוך השׁער לדבר אתו בשׁלי ויכהו שׁם החמשׁ וימת בדם עשׂה־אל אחיו׃
28. וישׁמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד־עולם מדמי אבנר בן־נר׃
29. יחלו על־ראשׁ יואב ואל כל־בית אביו ואל־יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר־לחם׃
30. ויואב ואבישׁי אחיו הרגו לאבנר על אשׁר המית את־עשׂהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃
31. ויאמר דוד אל־יואב ואל־כל־העם אשׁר־אתו קרעו בגדיכם וחגרו שׂקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃
32. ויקברו את־אבנר בחברון וישׂא המלך את־קולו ויבך אל־קבר אבנר ויבכו כל־העם׃
33. ויקנן המלך אל־אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃
34. ידך לא־אסרות ורגליך לא־לנחשׁתים הגשׁו כנפול לפני בני־עולה נפלת ויספו כל־העם לבכות עליו׃
35. ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישׁבע דוד לאמר כה יעשׂה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השׁמשׁ אטעם־לחם או כל־מאומה׃
36. וכל־העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשׁר עשׂה המלך בעיני כל־העם טוב׃
37. וידעו כל־העם וכל־ישׂראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את־אבנר בן־נר׃
38. ויאמר המלך אל־עבדיו הלוא תדעו כי־שׂר וגדול נפל היום הזה בישׂראל׃
39. ואנכי היום רך ומשׁוח מלך והאנשׁים האלה בני צרויה קשׁים ממני ישׁלם יהוה לעשׂה הרעה כרעתו׃

أسفار الكتاب المقدس