سفر صموئيل الثاني - الأصحاح 3 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ותהי המלחמה ארכה בין בית שׁאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שׁאול הלכים ודלים׃
  • 2. וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃
  • 3. ומשׁנהו כלאב לאביגל אשׁת נבל הכרמלי והשׁלשׁי אבשׁלום בן־מעכה בת־תלמי מלך גשׁור׃
  • 4. והרביעי אדניה בן־חגית והחמישׁי שׁפטיה בן־אביטל׃
  • 5. והשׁשׁי יתרעם לעגלה אשׁת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃
  • 6. ויהי בהיות המלחמה בין בית שׁאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שׁאול׃
  • 7. ולשׁאול פלגשׁ ושׁמה רצפה בת־איה ויאמר אל־אבנר מדוע באתה אל־פילגשׁ אבי׃
  • 8. ויחר לאבנר מאד על־דברי אישׁ־בשׁת ויאמר הראשׁ כלב אנכי אשׁר ליהודה היום אעשׂה־חסד עם־בית שׁאול אביך אל־אחיו ואל־מרעהו ולא המציתך ביד־דוד ותפקד עלי עון האשׁה היום׃
  • 9. כה־יעשׂה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשׁר נשׁבע יהוה לדוד כי־כן אעשׂה־לו׃
  • 10. להעביר הממלכה מבית שׁאול ולהקים את־כסא דוד על־ישׂראל ועל־יהודה מדן ועד־באר שׁבע׃
  • 11. ולא־יכל עוד להשׁיב את־אבנר דבר מיראתו אתו׃
  • 12. וישׁלח אבנר מלאכים אל־דוד תחתו לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישׂראל׃
  • 13. ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שׁאל מאתך לאמר לא־תראה את־פני כי אם־לפני הביאך את מיכל בת־שׁאול בבאך לראות את־פני׃
  • 14. וישׁלח דוד מלאכים אל־אישׁ־בשׁת בן־שׁאול לאמר תנה את־אשׁתי את־מיכל אשׁר ארשׂתי לי במאה ערלות פלשׁתים׃
  • 15. וישׁלח אישׁ בשׁת ויקחה מעם אישׁ מעם פלטיאל בן־לושׁ׃
  • 16. וילך אתה אישׁה הלוך ובכה אחריה עד־בחרים ויאמר אליו אבנר לך שׁוב וישׁב׃
  • 17. ודבר־אבנר היה עם־זקני ישׂראל לאמר גם־תמול גם־שׁלשׁם הייתם מבקשׁים את־דוד למלך עליכם׃
  • 18. ועתה עשׂו כי יהוה אמר אל־דוד לאמר ביד דוד עבדי הושׁיע את־עמי ישׂראל מיד פלשׁתים ומיד כל־איביהם׃
  • 19. וידבר גם־אבנר באזני בנימין וילך גם־אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל־אשׁר־טוב בעיני ישׂראל ובעיני כל־בית בנימן׃
  • 20. ויבא אבנר אל־דוד חברון ואתו עשׂרים אנשׁים ויעשׂ דוד לאבנר ולאנשׁים אשׁר־אתו משׁתה׃
  • 21. ויאמר אבנר אל־דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל־אדני המלך את־כל־ישׂראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשׁר־תאוה נפשׁך וישׁלח דוד את־אבנר וילך בשׁלום׃
  • 22. והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושׁלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם־דוד בחברון כי שׁלחו וילך בשׁלום׃
  • 23. ויואב וכל־הצבא אשׁר־אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא־אבנר בן־נר אל־המלך וישׁלחהו וילך בשׁלום׃
  • 24. ויבא יואב אל־המלך ויאמר מה עשׂיתה הנה־בא אבנר אליך למה־זה שׁלחתו וילך הלוך׃
  • 25. ידעת את־אבנר בן־נר כי לפתתך בא ולדעת את־מוצאך ואת־מבואך ולדעת את כל־אשׁר אתה עשׂה׃
  • 26. ויצא יואב מעם דוד וישׁלח מלאכים אחרי אבנר וישׁבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃
  • 27. וישׁב אבנר חברון ויטהו יואב אל־תוך השׁער לדבר אתו בשׁלי ויכהו שׁם החמשׁ וימת בדם עשׂה־אל אחיו׃
  • 28. וישׁמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד־עולם מדמי אבנר בן־נר׃
  • 29. יחלו על־ראשׁ יואב ואל כל־בית אביו ואל־יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר־לחם׃
  • 30. ויואב ואבישׁי אחיו הרגו לאבנר על אשׁר המית את־עשׂהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃
  • 31. ויאמר דוד אל־יואב ואל־כל־העם אשׁר־אתו קרעו בגדיכם וחגרו שׂקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃
  • 32. ויקברו את־אבנר בחברון וישׂא המלך את־קולו ויבך אל־קבר אבנר ויבכו כל־העם׃
  • 33. ויקנן המלך אל־אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃
  • 34. ידך לא־אסרות ורגליך לא־לנחשׁתים הגשׁו כנפול לפני בני־עולה נפלת ויספו כל־העם לבכות עליו׃
  • 35. ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישׁבע דוד לאמר כה יעשׂה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השׁמשׁ אטעם־לחם או כל־מאומה׃
  • 36. וכל־העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשׁר עשׂה המלך בעיני כל־העם טוב׃
  • 37. וידעו כל־העם וכל־ישׂראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את־אבנר בן־נר׃
  • 38. ויאמר המלך אל־עבדיו הלוא תדעו כי־שׂר וגדול נפל היום הזה בישׂראל׃
  • 39. ואנכי היום רך ומשׁוח מלך והאנשׁים האלה בני צרויה קשׁים ממני ישׁלם יהוה לעשׂה הרעה כרעתו׃
أسفار الكتاب المقدس
أعلى