16. ויבקשׁ דוד את־האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושׁכב ארצה׃
17. ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן־הארץ ולא אבה ולא־ברא אתם לחם׃
18. ויהי ביום השׁביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי־מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא־שׁמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשׂה רעה׃
19. וירא דוד כי עבדיו מתלחשׁים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל־עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃
20. ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שׂמלתו ויבא בית־יהוה וישׁתחו ויבא אל־ביתו וישׁאל וישׂימו לו לחם ויאכל׃
21. ויאמרו עבדיו אליו מה־הדבר הזה אשׁר עשׂיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשׁר מת הילד קמת ותאכל לחם׃
22. ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃
23. ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשׁיבו עוד אני הלך אליו והוא לא־ישׁוב אלי׃
24. וינחם דוד את בת־שׁבע אשׁתו ויבא אליה וישׁכב עמה ותלד בן ויקרא את־שׁמו שׁלמה ויהוה אהבו׃
25. וישׁלח ביד נתן הנביא ויקרא את־שׁמו ידידיה בעבור יהוה׃