تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر صموئيل الثاني - الأصحاح 13 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. ויהי אחרי־כן ולאבשׁלום בן־דוד אחות יפה ושׁמה תמר ויאהבה אמנון בן־דוד׃
2. ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשׂות לה מאומה׃
3. ולאמנון רע ושׁמו יונדב בן־שׁמעה אחי דוד ויונדב אישׁ חכם מאד׃
4. ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן־המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את־תמר אחות אבשׁלם אחי אני אהב׃
5. ויאמר לו יהונדב שׁכב על־משׁכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשׂתה לעיני את־הבריה למען אשׁר אראה ואכלתי מידה׃
6. וישׁכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל־המלך תבוא־נא תמר אחתי ותלבב לעיני שׁתי לבבות ואברה מידה׃
7. וישׁלח דוד אל־תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשׂי־לו הבריה׃
8. ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שׁכב ותקח את־הבצק ותלושׁ ותלבב לעיניו ותבשׁל את־הלבבות׃
9. ותקח את־המשׂרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל־אישׁ מעלי ויצאו כל־אישׁ מעליו׃
10. ויאמר אמנון אל־תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את־הלבבות אשׁר עשׂתה ותבא לאמנון אחיה החדרה׃
11. ותגשׁ אליו לאכל ויחזק־בה ויאמר לה בואי שׁכבי עמי אחותי׃
12. ותאמר לו אל־אחי אל־תענני כי לא־יעשׂה כן בישׂראל אל־תעשׂה את־הנבלה הזאת׃
13. ואני אנה אוליך את־חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישׂראל ועתה דבר־נא אל־המלך כי לא ימנעני ממך׃
14. ולא אבה לשׁמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישׁכב אתה׃
15. וישׂנאה אמנון שׂנאה גדולה מאד כי גדולה השׂנאה אשׁר שׂנאה מאהבה אשׁר אהבה ויאמר־לה אמנון קומי לכי׃
16. ותאמר לו אל־אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשׁר־עשׂית עמי לשׁלחני ולא אבה לשׁמע לה׃
17. ויקרא את־נערו משׁרתו ויאמר שׁלחו־נא את־זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃
18. ועליה כתנת פסים כי כן תלבשׁן בנות־המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משׁרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃
19. ותקח תמר אפר על־ראשׁה וכתנת הפסים אשׁר עליה קרעה ותשׂם ידה על־ראשׁה ותלך הלוך וזעקה׃
20. ויאמר אליה אבשׁלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישׁי אחיך הוא אל־תשׁיתי את־לבך לדבר הזה ותשׁב תמר ושׁממה בית אבשׁלום אחיה׃
21. והמלך דוד שׁמע את כל־הדברים האלה ויחר לו מאד׃
22. ולא־דבר אבשׁלום עם־אמנון למרע ועד־טוב כי־שׂנא אבשׁלום את־אמנון על־דבר אשׁר ענה את תמר אחתו׃
23. ויהי לשׁנתים ימים ויהיו גזזים לאבשׁלום בבעל חצור אשׁר עם־אפרים ויקרא אבשׁלום לכל־בני המלך׃
24. ויבא אבשׁלום אל־המלך ויאמר הנה־נא גזזים לעבדך ילך־נא המלך ועבדיו עם־עבדך׃
25. ויאמר המלך אל־אבשׁלום אל־בני אל־נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ־בו ולא־אבה ללכת ויברכהו׃
26. ויאמר אבשׁלום ולא ילך־נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃
27. ויפרץ־בו אבשׁלום וישׁלח אתו את־אמנון ואת כל־בני המלך׃
28. ויצו אבשׁלום את־נעריו לאמר ראו נא כטוב לב־אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את־אמנון והמתם אתו אל־תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני־חיל׃
29. ויעשׂו נערי אבשׁלום לאמנון כאשׁר צוה אבשׁלום ויקמו כל־בני המלך וירכבו אישׁ על־פרדו וינסו׃
30. ויהי המה בדרך והשׁמעה באה אל־דוד לאמר הכה אבשׁלום את־כל־בני המלך ולא־נותר מהם אחד׃
31. ויקם המלך ויקרע את־בגדיו וישׁכב ארצה וכל־עבדיו נצבים קרעי בגדים׃
32. ויען יונדב בן־שׁמעה אחי־דוד ויאמר אל־יאמר אדני את כל־הנערים בני־המלך המיתו כי־אמנון לבדו מת כי־על־פי אבשׁלום היתה שׂומה מיום ענתו את תמר אחתו׃
33. ועתה אל־ישׂם אדני המלך אל־לבו דבר לאמר כל־בני המלך מתו כי־אם־אמנון לבדו מת׃
34. ויברח אבשׁלום וישׂא הנער הצפה את־עינו וירא והנה עם־רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר׃
35. ויאמר יונדב אל־המלך הנה בני־המלך באו כדבר עבדך כן היה׃
36. ויהי ככלתו לדבר והנה בני־המלך באו וישׂאו קולם ויבכו וגם־המלך וכל־עבדיו בכו בכי גדול מאד׃
37. ואבשׁלום ברח וילך אל־תלמי בן־עמיחור מלך גשׁור ויתאבל על־בנו כל־הימים׃
38. ואבשׁלום ברח וילך גשׁור ויהי־שׁם שׁלשׁ שׁנים׃
39. ותכל דוד המלך לצאת אל־אבשׁלום כי־נחם על־אמנון כי־מת׃

أسفار الكتاب المقدس