سفر هوشع - الأصحاح 2 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. (2:3) אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃
  • 2. (2:4) ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשׁתי ואנכי לא אישׁה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שׁדיה׃
  • 3. (2:5) פן־אפשׁיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושׂמתיה כמדבר ושׁתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃
  • 4. (2:6) ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה׃
  • 5. (2:7) כי זנתה אמם הבישׁה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשׁתי שׁמני ושׁקויי׃
  • 6. (2:8) לכן הנני־שׂך את־דרכך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃
  • 7. (2:9) ורדפה את־מאהביה ולא־תשׂיג אתם ובקשׁתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשׁובה אל־אישׁי הראשׁון כי טוב לי אז מעתה׃
  • 8. (2:10) והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירושׁ והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשׂו לבעל׃
  • 9. (2:11) לכן אשׁוב ולקחתי דגני בעתו ותירושׁי במועדו והצלתי צמרי ופשׁתי לכסות את־ערותה׃
  • 10. (2:12) ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואישׁ לא־יצילנה מידי׃
  • 11. (2:13) והשׁבתי כל־משׂושׂה חגה חדשׁה ושׁבתה וכל מועדה׃
  • 12. (2:14) והשׁמתי גפנה ותאנתה אשׁר אמרה אתנה המה לי אשׁר נתנו־לי מאהבי ושׂמתים ליער ואכלתם חית השׂדה׃
  • 13. (2:15) ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשׁר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שׁכחה נאם־יהוה׃
  • 14. (2:16) לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על־לבה׃
  • 15. (2:17) ונתתי לה את־כרמיה משׁם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שׁמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים׃
  • 16. (2:18) והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישׁי ולא־תקראי־לי עוד בעלי׃
  • 17. (2:19) והסרתי את־שׁמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשׁמם׃
  • 18. (2:20) וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השׂדה ועם־עוף השׁמים ורמשׂ האדמה וקשׁת וחרב ומלחמה אשׁבור מן־הארץ והשׁכבתים לבטח׃
  • 19. (2:21) וארשׂתיך לי לעולם וארשׂתיך לי בצדק ובמשׁפט ובחסד וברחמים׃
  • 20. (2:22) וארשׂתיך לי באמונה וידעת את־יהוה׃
  • 21. (2:23) והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השׁמים והם יענו את־הארץ׃
  • 22. (2:24) והארץ תענה את־הדגן ואת־התירושׁ ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל׃
  • 23. (2:25) וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי׃
أسفار الكتاب المقدس
أعلى