سفر الجامعة - الأصحاح 3 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השׁמים׃
  • 2. עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
  • 3. עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
  • 4. עת לבכות ועת לשׂחוק עת ספוד ועת רקוד׃
  • 5. עת להשׁליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
  • 6. עת לבקשׁ ועת לאבד עת לשׁמור ועת להשׁליך׃
  • 7. עת לקרוע ועת לתפור עת לחשׁות ועת לדבר׃
  • 8. עת לאהב ועת לשׂנא עת מלחמה ועת שׁלום׃
  • 9. מה־יתרון העושׂה באשׁר הוא עמל׃
  • 10. ראיתי את־הענין אשׁר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
  • 11. את־הכל עשׂה יפה בעתו גם את־העלם נתן בלבם מבלי אשׁר לא־ימצא האדם את־המעשׂה אשׁר־עשׂה האלהים מראשׁ ועד־סוף׃
  • 12. ידעתי כי אין טוב בם כי אם־לשׂמוח ולעשׂות טוב בחייו׃
  • 13. וגם כל־האדם שׁיאכל ושׁתה וראה טוב בכל־עמלו מתת אלהים היא׃
  • 14. ידעתי כי כל־אשׁר יעשׂה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשׂה שׁיראו מלפניו׃
  • 15. מה־שׁהיה כבר הוא ואשׁר להיות כבר היה והאלהים יבקשׁ את־נרדף׃
  • 16. ועוד ראיתי תחת השׁמשׁ מקום המשׁפט שׁמה הרשׁע ומקום הצדק שׁמה הרשׁע׃
  • 17. אמרתי אני בלבי את־הצדיק ואת־הרשׁע ישׁפט האלהים כי־עת לכל־חפץ ועל כל־המעשׂה שׁם׃
  • 18. אמרתי אני בלבי על־דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שׁהם־בהמה המה להם׃
  • 19. כי מקרה בני־האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן־הבהמה אין כי הכל הבל׃
  • 20. הכל הולך אל־מקום אחד הכל היה מן־העפר והכל שׁב אל־העפר׃
  • 21. מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
  • 22. וראיתי כי אין טוב מאשׁר ישׂמח האדם במעשׂיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שׁיהיה אחריו׃
أسفار الكتاب المقدس
أعلى