سفر لاويين - الأصحاح 22 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
  • 2. דבר אל־אהרן ואל־בניו וינזרו מקדשׁי בני־ישׂראל ולא יחללו את־שׁם קדשׁי אשׁר הם מקדשׁים לי אני יהוה׃
  • 3. אמר אלהם לדרתיכם כל־אישׁ אשׁר־יקרב מכל־זרעכם אל־הקדשׁים אשׁר יקדישׁו בני־ישׂראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפשׁ ההוא מלפני אני יהוה׃
  • 4. אישׁ אישׁ מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשׁים לא יאכל עד אשׁר יטהר והנגע בכל־טמא־נפשׁ או אישׁ אשׁר־תצא ממנו שׁכבת־זרע׃
  • 5. או־אישׁ אשׁר יגע בכל־שׁרץ אשׁר יטמא־לו או באדם אשׁר יטמא־לו לכל טמאתו׃
  • 6. נפשׁ אשׁר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשׁים כי אם־רחץ בשׂרו במים׃
  • 7. ובא השׁמשׁ וטהר ואחר יאכל מן־הקדשׁים כי לחמו הוא׃
  • 8. נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃
  • 9. ושׁמרו את־משׁמרתי ולא־ישׂאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשׁם׃
  • 10. וכל־זר לא־יאכל קדשׁ תושׁב כהן ושׂכיר לא־יאכל קדשׁ׃
  • 11. וכהן כי־יקנה נפשׁ קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
  • 12. ובת־כהן כי תהיה לאישׁ זר הוא בתרומת הקדשׁים לא תאכל׃
  • 13. ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושׁה וזרע אין לה ושׁבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃
  • 14. ואישׁ כי־יאכל קדשׁ בשׁגגה ויסף חמשׁיתו עליו ונתן לכהן את־הקדשׁ׃
  • 15. ולא יחללו את־קדשׁי בני ישׂראל את אשׁר־ירימו ליהוה׃
  • 16. והשׂיאו אותם עון אשׁמה באכלם את־קדשׁיהם כי אני יהוה מקדשׁם׃
  • 17. וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
  • 18. דבר אל־אהרן ואל־בניו ואל כל־בני ישׂראל ואמרת אלהם אישׁ אישׁ מבית ישׂראל ומן־הגר בישׂראל אשׁר יקריב קרבנו לכל־נדריהם ולכל־נדבותם אשׁר־יקריבו ליהוה לעלה׃
  • 19. לרצנכם תמים זכר בבקר בכשׂבים ובעזים׃
  • 20. כל אשׁר־בו מום לא תקריבו כי־לא לרצון יהיה לכם׃
  • 21. ואישׁ כי־יקריב זבח־שׁלמים ליהוה לפלא־נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל־מום לא יהיה־בו׃
  • 22. עורת או שׁבור או־חרוץ או־יבלת או גרב או ילפת לא־תקריבו אלה ליהוה ואשׁה לא־תתנו מהם על־המזבח ליהוה׃
  • 23. ושׁור ושׂה שׂרוע וקלוט נדבה תעשׂה אתו ולנדר לא ירצה׃
  • 24. ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשׂו׃
  • 25. ומיד בן־נכר לא תקריבו את־לחם אלהיכם מכל־אלה כי משׁחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
  • 26. וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
  • 27. שׁור או־כשׂב או־עז כי יולד והיה שׁבעת ימים תחת אמו ומיום השׁמיני והלאה ירצה לקרבן אשׁה ליהוה׃
  • 28. ושׁור או־שׂה אתו ואת־בנו לא תשׁחטו ביום אחד׃
  • 29. וכי־תזבחו זבח־תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
  • 30. ביום ההוא יאכל לא־תותירו ממנו עד־בקר אני יהוה׃
  • 31. ושׁמרתם מצותי ועשׂיתם אתם אני יהוה׃
  • 32. ולא תחללו את־שׁם קדשׁי ונקדשׁתי בתוך בני ישׂראל אני יהוה מקדשׁכם׃
  • 33. המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
أعلى