سفر لاويين - الأصحاح 15 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. וידבר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן לאמר׃
  • 2. דברו אל־בני ישׂראל ואמרתם אלהם אישׁ אישׁ כי יהיה זב מבשׂרו זובו טמא הוא׃
  • 3. וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשׂרו את־זובו או־החתים בשׂרו מזובו טמאתו הוא׃
  • 4. כל־המשׁכב אשׁר ישׁכב עליו הזב יטמא וכל־הכלי אשׁר־ישׁב עליו יטמא׃
  • 5. ואישׁ אשׁר יגע במשׁכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 6. והישׁב על־הכלי אשׁר־ישׁב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 7. והנגע בבשׂר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 8. וכי־ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 9. וכל־המרכב אשׁר ירכב עליו הזב יטמא׃
  • 10. וכל־הנגע בכל אשׁר יהיה תחתיו יטמא עד־הערב והנושׂא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 11. וכל אשׁר יגע־בו הזב וידיו לא־שׁטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 12. וכלי־חרשׂ אשׁר־יגע־בו הזב ישׁבר וכל־כלי־עץ ישׁטף במים׃
  • 13. וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שׁבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשׂרו במים חיים וטהר׃
  • 14. וביום השׁמיני יקח־לו שׁתי תרים או שׁני בני יונה ובא לפני יהוה אל־פתח אהל מועד ונתנם אל־הכהן׃
  • 15. ועשׂה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃
  • 16. ואישׁ כי־תצא ממנו שׁכבת־זרע ורחץ במים את־כל־בשׂרו וטמא עד־הערב׃
  • 17. וכל־בגד וכל־עור אשׁר־יהיה עליו שׁכבת־זרע וכבס במים וטמא עד־הערב׃
  • 18. ואשׁה אשׁר ישׁכב אישׁ אתה שׁכבת־זרע ורחצו במים וטמאו עד־הערב׃
  • 19. ואשׁה כי־תהיה זבה דם יהיה זבה בבשׂרה שׁבעת ימים תהיה בנדתה וכל־הנגע בה יטמא עד־הערב׃
  • 20. וכל אשׁר תשׁכב עליו בנדתה יטמא וכל אשׁר־תשׁב עליו יטמא׃
  • 21. וכל־הנגע במשׁכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 22. וכל־הנגע בכל־כלי אשׁר־תשׁב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 23. ואם על־המשׁכב הוא או על־הכלי אשׁר־הוא ישׁבת־עליו בנגעו־בו יטמא עד־הערב׃
  • 24. ואם שׁכב ישׁכב אישׁ אתה ותהי נדתה עליו וטמא שׁבעת ימים וכל־המשׁכב אשׁר־ישׁכב עליו יטמא׃
  • 25. ואשׁה כי־יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת־נדתה או כי־תזוב על־נדתה כל־ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃
  • 26. כל־המשׁכב אשׁר־תשׁכב עליו כל־ימי זובה כמשׁכב נדתה יהיה־לה וכל־הכלי אשׁר תשׁב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃
  • 27. וכל־הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
  • 28. ואם־טהרה מזובה וספרה לה שׁבעת ימים ואחר תטהר׃
  • 29. וביום השׁמיני תקח־לה שׁתי תרים או שׁני בני יונה והביאה אותם אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃
  • 30. ועשׂה הכהן את־האחד חטאת ואת־האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃
  • 31. והזרתם את־בני־ישׂראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את־משׁכני אשׁר בתוכם׃
  • 32. זאת תורת הזב ואשׁר תצא ממנו שׁכבת־זרע לטמאה־בה׃
  • 33. והדוה בנדתה והזב את־זובו לזכר ולנקבה ולאישׁ אשׁר ישׁכב עם־טמאה׃
أعلى