سفر لاويين - الأصحاح 21 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויאמר יהוה אל־משׁה אמר אל־הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפשׁ לא־יטמא בעמיו׃
  • 2. כי אם־לשׁארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃
  • 3. ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשׁר לא־היתה לאישׁ לה יטמא׃
  • 4. לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃
  • 5. לא־יקרחה קרחה בראשׁם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשׂרם לא ישׂרטו שׂרטת׃
  • 6. קדשׁים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שׁם אלהיהם כי את־אשׁי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדשׁ׃
  • 7. אשׁה זנה וחללה לא יקחו ואשׁה גרושׁה מאישׁה לא יקחו כי־קדשׁ הוא לאלהיו׃
  • 8. וקדשׁתו כי־את־לחם אלהיך הוא מקריב קדשׁ יהיה־לך כי קדושׁ אני יהוה מקדשׁכם׃
  • 9. ובת אישׁ כהן כי תחל לזנות את־אביה היא מחללת באשׁ תשׂרף׃
  • 10. והכהן הגדול מאחיו אשׁר־יוצק על־ראשׁו שׁמן המשׁחה ומלא את־ידו ללבשׁ את־הבגדים את־ראשׁו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃
  • 11. ועל כל־נפשׁת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃
  • 12. ומן־המקדשׁ לא יצא ולא יחלל את מקדשׁ אלהיו כי נזר שׁמן משׁחת אלהיו עליו אני יהוה׃
  • 13. והוא אשׁה בבתוליה יקח׃
  • 14. אלמנה וגרושׁה וחללה זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה מעמיו יקח אשׁה׃
  • 15. ולא־יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשׁו׃
  • 16. וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃
  • 17. דבר אל־אהרן לאמר אישׁ מזרעך לדרתם אשׁר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃
  • 18. כי כל־אישׁ אשׁר־בו מום לא יקרב אישׁ עור או פסח או חרם או שׂרוע׃
  • 19. או אישׁ אשׁר־יהיה בו שׁבר רגל או שׁבר יד׃
  • 20. או־גבן או־דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשׁך׃
  • 21. כל־אישׁ אשׁר־בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגשׁ להקריב את־אשׁי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגשׁ להקריב׃
  • 22. לחם אלהיו מקדשׁי הקדשׁים ומן־הקדשׁים יאכל׃
  • 23. אך אל־הפרכת לא יבא ואל־המזבח לא יגשׁ כי־מום בו ולא יחלל את־מקדשׁי כי אני יהוה מקדשׁם׃
  • 24. וידבר משׁה אל־אהרן ואל־בניו ואל־כל־בני ישׂראל׃
أعلى