سفر القضاة - الأصحاح 19 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויהי בימים ההם ומלך אין בישׂראל ויהי אישׁ לוי גר בירכתי הר־אפרים ויקח־לו אשׁה פילגשׁ מבית לחם יהודה׃
  • 2. ותזנה עליו פילגשׁו ותלך מאתו אל־בית אביה אל־בית לחם יהודה ותהי־שׁם ימים ארבעה חדשׁים׃
  • 3. ויקם אישׁה וילך אחריה לדבר על־לבה להשׁיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישׂמח לקראתו׃
  • 4. ויחזק־בו חתנו אבי הנערה וישׁב אתו שׁלשׁת ימים ויאכלו וישׁתו וילינו שׁם׃
  • 5. ויהי ביום הרביעי וישׁכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל־חתנו סעד לבך פת־לחם ואחר תלכו׃
  • 6. וישׁבו ויאכלו שׁניהם יחדו וישׁתו ויאמר אבי הנערה אל־האישׁ הואל־נא ולין ויטב לבך׃
  • 7. ויקם האישׁ ללכת ויפצר־בו חתנו וישׁב וילן שׁם׃
  • 8. וישׁכם בבקר ביום החמישׁי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד־נא לבבך והתמהמהו עד־נטות היום ויאכלו שׁניהם׃
  • 9. ויקם האישׁ ללכת הוא ופילגשׁו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו־נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשׁכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃
  • 10. ולא־אבה האישׁ ללון ויקם וילך ויבא עד־נכח יבוס היא ירושׁלם ועמו צמד חמורים חבושׁים ופילגשׁו עמו׃
  • 11. הם עם־יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל־אדניו לכה־נא ונסורה אל־עיר־היבוסי הזאת ונלין בה׃
  • 12. ויאמר אליו אדניו לא נסור אל־עיר נכרי אשׁר לא־מבני ישׂראל הנה ועברנו עד־גבעה׃
  • 13. ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃
  • 14. ויעברו וילכו ותבא להם השׁמשׁ אצל הגבעה אשׁר לבנימן׃
  • 15. ויסרו שׁם לבוא ללון בגבעה ויבא וישׁב ברחוב העיר ואין אישׁ מאסף־אותם הביתה ללון׃
  • 16. והנה אישׁ זקן בא מן־מעשׂהו מן־השׂדה בערב והאישׁ מהר אפרים והוא־גר בגבעה ואנשׁי המקום בני ימיני׃
  • 17. וישׂא עיניו וירא את־האישׁ הארח ברחב העיר ויאמר האישׁ הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃
  • 18. ויאמר אליו עברים אנחנו מבית־לחם יהודה עד־ירכתי הר־אפרים משׁם אנכי ואלך עד־בית לחם יהודה ואת־בית יהוה אני הלך ואין אישׁ מאסף אותי הביתה׃
  • 19. וגם־תבן גם־מספוא ישׁ לחמורינו וגם לחם ויין ישׁ־לי ולאמתך ולנער עם־עבדיך אין מחסור כל־דבר׃
  • 20. ויאמר האישׁ הזקן שׁלום לך רק כל־מחסורך עלי רק ברחוב אל־תלן׃
  • 21. ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישׁתו׃
  • 22. המה מיטיבים את־לבם והנה אנשׁי העיר אנשׁי בני־בליעל נסבו את־הבית מתדפקים על־הדלת ויאמרו אל־האישׁ בעל הבית הזקן לאמר הוצא את־האישׁ אשׁר־בא אל־ביתך ונדענו׃
  • 23. ויצא אליהם האישׁ בעל הבית ויאמר אלהם אל־אחי אל־תרעו נא אחרי אשׁר־בא האישׁ הזה אל־ביתי אל־תעשׂו את־הנבלה הזאת׃
  • 24. הנה בתי הבתולה ופילגשׁהו אוציאה־נא אותם וענו אותם ועשׂו להם הטוב בעיניכם ולאישׁ הזה לא תעשׂו דבר הנבלה הזאת׃
  • 25. ולא־אבו האנשׁים לשׁמע לו ויחזק האישׁ בפילגשׁו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו־בה כל־הלילה עד־הבקר וישׁלחוה בעלות השׁחר׃
  • 26. ותבא האשׁה לפנות הבקר ותפל פתח בית־האישׁ אשׁר־אדוניה שׁם עד־האור׃
  • 27. ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשׁה פילגשׁו נפלת פתח הבית וידיה על־הסף׃
  • 28. ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על־החמור ויקם האישׁ וילך למקמו׃
  • 29. ויבא אל־ביתו ויקח את־המאכלת ויחזק בפילגשׁו וינתחה לעצמיה לשׁנים עשׂר נתחים וישׁלחה בכל גבול ישׂראל׃
  • 30. והיה כל־הראה ואמר לא־נהיתה ולא־נראתה כזאת למיום עלות בני־ישׂראל מארץ מצרים עד היום הזה שׂימו־לכם עליה עצו ודברו׃
أعلى