سفر القضاة - الأصحاح 11 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן־אשׁה זונה ויולד גלעד את־יפתח׃
  • 2. ותלד אשׁת־גלעד לו בנים ויגדלו בני־האשׁה ויגרשׁו את־יפתח ויאמרו לו לא־תנחל בבית־אבינו כי בן־אשׁה אחרת אתה׃
  • 3. ויברח יפתח מפני אחיו וישׁב בארץ טוב ויתלקטו אל־יפתח אנשׁים ריקים ויצאו עמו׃
  • 4. ויהי מימים וילחמו בני־עמון עם־ישׂראל׃
  • 5. ויהי כאשׁר־נלחמו בני־עמון עם־ישׂראל וילכו זקני גלעד לקחת את־יפתח מארץ טוב׃
  • 6. ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃
  • 7. ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שׂנאתם אותי ותגרשׁוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשׁר צר לכם׃
  • 8. ויאמרו זקני גלעד אל־יפתח לכן עתה שׁבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראשׁ לכל ישׁבי גלעד׃
  • 9. ויאמר יפתח אל־זקני גלעד אם־משׁיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראשׁ׃
  • 10. ויאמרו זקני־גלעד אל־יפתח יהוה יהיה שׁמע בינותינו אם־לא כדברך כן נעשׂה׃
  • 11. וילך יפתח עם־זקני גלעד וישׂימו העם אותו עליהם לראשׁ ולקצין וידבר יפתח את־כל־דבריו לפני יהוה במצפה׃
  • 12. וישׁלח יפתח מלאכים אל־מלך בני־עמון לאמר מה־לי ולך כי־באת אלי להלחם בארצי׃
  • 13. ויאמר מלך בני־עמון אל־מלאכי יפתח כי־לקח ישׂראל את־ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד־היבק ועד־הירדן ועתה השׁיבה אתהן בשׁלום׃
  • 14. ויוסף עוד יפתח וישׁלח מלאכים אל־מלך בני עמון׃
  • 15. ויאמר לו כה אמר יפתח לא־לקח ישׂראל את־ארץ מואב ואת־ארץ בני עמון׃
  • 16. כי בעלותם ממצרים וילך ישׂראל במדבר עד־ים־סוף ויבא קדשׁה׃
  • 17. וישׁלח ישׂראל מלאכים אל־מלך אדום לאמר אעברה־נא בארצך ולא שׁמע מלך אדום וגם אל־מלך מואב שׁלח ולא אבה וישׁב ישׂראל בקדשׁ׃
  • 18. וילך במדבר ויסב את־ארץ אדום ואת־ארץ מואב ויבא ממזרח־שׁמשׁ לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא־באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃
  • 19. וישׁלח ישׂראל מלאכים אל־סיחון מלך־האמרי מלך חשׁבון ויאמר לו ישׂראל נעברה־נא בארצך עד־מקומי׃
  • 20. ולא־האמין סיחון את־ישׂראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את־כל־עמו ויחנו ביהצה וילחם עם־ישׂראל׃
  • 21. ויתן יהוה אלהי־ישׂראל את־סיחון ואת־כל־עמו ביד ישׂראל ויכום ויירשׁ ישׂראל את כל־ארץ האמרי יושׁב הארץ ההיא׃
  • 22. ויירשׁו את כל־גבול האמרי מארנון ועד־היבק ומן־המדבר ועד־הירדן׃
  • 23. ועתה יהוה אלהי ישׂראל הורישׁ את־האמרי מפני עמו ישׂראל ואתה תירשׁנו׃
  • 24. הלא את אשׁר יורישׁך כמושׁ אלהיך אותו תירשׁ ואת כל־אשׁר הורישׁ יהוה אלהינו מפנינו אותו נירשׁ׃
  • 25. ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן־צפור מלך מואב הרוב רב עם־ישׂראל אם־נלחם נלחם בם׃
  • 26. בשׁבת ישׂראל בחשׁבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל־הערים אשׁר על־ידי ארנון שׁלשׁ מאות שׁנה ומדוע לא־הצלתם בעת ההיא׃
  • 27. ואנכי לא־חטאתי לך ואתה עשׂה אתי רעה להלחם בי ישׁפט יהוה השׁפט היום בין בני ישׂראל ובין בני עמון׃
  • 28. ולא שׁמע מלך בני עמון אל־דברי יפתח אשׁר שׁלח אליו׃
  • 29. ותהי על־יפתח רוח יהוה ויעבר את־הגלעד ואת־מנשׁה ויעבר את־מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃
  • 30. וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם־נתון תתן את־בני עמון בידי׃
  • 31. והיה היוצא אשׁר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשׁובי בשׁלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃
  • 32. ויעבר יפתח אל־בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃
  • 33. ויכם מערוער ועד־בואך מנית עשׂרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישׂראל׃
  • 34. ויבא יפתח המצפה אל־ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין־לו ממנו בן או־בת׃
  • 35. ויהי כראותו אותה ויקרע את־בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי־פי אל־יהוה ולא אוכל לשׁוב׃
  • 36. ותאמר אליו אבי פציתה את־פיך אל־יהוה עשׂה לי כאשׁר יצא מפיך אחרי אשׁר עשׂה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃
  • 37. ותאמר אל־אביה יעשׂה לי הדבר הזה הרפה ממני שׁנים חדשׁים ואלכה וירדתי על־ההרים ואבכה על־בתולי אנכי ורעיתי׃
  • 38. ויאמר לכי וישׁלח אותה שׁני חדשׁים ותלך היא ורעותיה ותבך על־בתוליה על־ההרים׃
  • 39. ויהי מקץ שׁנים חדשׁים ותשׁב אל־אביה ויעשׂ לה את־נדרו אשׁר נדר והיא לא־ידעה אישׁ ותהי־חק בישׂראל׃
  • 40. מימים ימימה תלכנה בנות ישׂראל לתנות לבת־יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשׁנה׃
أعلى