سفر الخروج - الأصحاح 32 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. וירא העם כי־בשׁשׁ משׁה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשׂה־לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי־זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
  • 2. ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשׁר באזני נשׁיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃
  • 3. ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשׁר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃
  • 4. ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשׂהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים׃
  • 5. וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃
  • 6. וישׁכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשׁו שׁלמים וישׁב העם לאכל ושׁתו ויקמו לצחק׃
  • 7. וידבר יהוה אל־משׁה לך־רד כי שׁחת עמך אשׁר העלית מארץ מצרים׃
  • 8. סרו מהר מן־הדרך אשׁר צויתם עשׂו להם עגל מסכה וישׁתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים׃
  • 9. ויאמר יהוה אל־משׁה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשׁה־ערף הוא׃
  • 10. ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשׂה אותך לגוי גדול׃
  • 11. ויחל משׁה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשׁר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
  • 12. למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שׁוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃
  • 13. זכר לאברהם ליצחק ולישׂראל עבדיך אשׁר נשׁבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השׁמים וכל־הארץ הזאת אשׁר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃
  • 14. וינחם יהוה על־הרעה אשׁר דבר לעשׂות לעמו׃
  • 15. ויפן וירד משׁה מן־ההר ושׁני לחת העדת בידו לחת כתבים משׁני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃
  • 16. והלחת מעשׂה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃
  • 17. וישׁמע יהושׁע את־קול העם ברעה ויאמר אל־משׁה קול מלחמה במחנה׃
  • 18. ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושׁה קול ענות אנכי שׁמע׃
  • 19. ויהי כאשׁר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משׁה וישׁלך מידו את־הלחת וישׁבר אתם תחת ההר׃
  • 20. ויקח את־העגל אשׁר עשׂו וישׂרף באשׁ ויטחן עד אשׁר־דק ויזר על־פני המים וישׁק את־בני ישׂראל׃
  • 21. ויאמר משׁה אל־אהרן מה־עשׂה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃
  • 22. ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃
  • 23. ויאמרו לי עשׂה־לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי־זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
  • 24. ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשׁלכהו באשׁ ויצא העגל הזה׃
  • 25. וירא משׁה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשׁמצה בקמיהם׃
  • 26. ויעמד משׁה בשׁער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃
  • 27. ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל שׂימו אישׁ־חרבו על־ירכו עברו ושׁובו משׁער לשׁער במחנה והרגו אישׁ־את־אחיו ואישׁ את־רעהו ואישׁ את־קרבו׃
  • 28. ויעשׂו בני־לוי כדבר משׁה ויפל מן־העם ביום ההוא כשׁלשׁת אלפי אישׁ׃
  • 29. ויאמר משׁה מלאו ידכם היום ליהוה כי אישׁ בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃
  • 30. ויהי ממחרת ויאמר משׁה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃
  • 31. וישׁב משׁה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשׂו להם אלהי זהב׃
  • 32. ועתה אם־תשׂא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשׁר כתבת׃
  • 33. ויאמר יהוה אל־משׁה מי אשׁר חטא־לי אמחנו מספרי׃
  • 34. ועתה לך נחה את־העם אל אשׁר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם׃
  • 35. ויגף יהוה את־העם על אשׁר עשׂו את־העגל אשׁר עשׂה אהרן׃
أعلى