سفر الخروج - الأصحاح 22 | Hebrew Old Testament (Tanach)
- سميث و فاندايك
- الحياة
- الأخبار السارة
- اليسوعية
- ASV
- ESV
- GNB
- KJV
- NKJV
- NIV
- Vulgate
- HOT
- LXX
- القراءة المسموعة
- البحث
- تفاسير
- ردود
- السابق
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- التالي
- 1. (21:37) כי יגנב־אישׁ שׁור או־שׂה וטבחו או מכרו חמשׁה בקר ישׁלם תחת השׁור וארבע־צאן תחת השׂה׃
- 2. (22:1) אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃
- 3. (22:2) אם־זרחה השׁמשׁ עליו דמים לו שׁלם ישׁלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו׃
- 4. (22:3) אם־המצא תמצא בידו הגנבה משׁור עד־חמור עד־שׂה חיים שׁנים ישׁלם׃
- 5. (22:4) כי יבער־אישׁ שׂדה או־כרם ושׁלח את־בעירה ובער בשׂדה אחר מיטב שׂדהו ומיטב כרמו ישׁלם׃
- 6. (22:5) כי־תצא אשׁ ומצאה קצים ונאכל גדישׁ או הקמה או השׂדה שׁלם ישׁלם המבער את־הבערה׃
- 7. (22:6) כי־יתן אישׁ אל־רעהו כסף או־כלים לשׁמר וגנב מבית האישׁ אם־ימצא הגנב ישׁלם שׁנים׃
- 8. (22:7) אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שׁלח ידו במלאכת רעהו׃
- 9. (22:8) על־כל־דבר־פשׁע על־שׁור על־חמור על־שׂה על־שׂלמה על־כל־אבדה אשׁר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שׁניהם אשׁר ירשׁיען אלהים ישׁלם שׁנים לרעהו׃
- 10. (22:9) כי־יתן אישׁ אל־רעהו חמור או־שׁור או־שׂה וכל־בהמה לשׁמר ומת או־נשׁבר או־נשׁבה אין ראה׃
- 11. (22:10) שׁבעת יהוה תהיה בין שׁניהם אם־לא שׁלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישׁלם׃
- 12. (22:11) ואם־גנב יגנב מעמו ישׁלם לבעליו׃
- 13. (22:12) אם־טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישׁלם׃
- 14. (22:13) וכי־ישׁאל אישׁ מעם רעהו ונשׁבר או־מת בעליו אין־עמו שׁלם ישׁלם׃
- 15. (22:14) אם־בעליו עמו לא ישׁלם אם־שׂכיר הוא בא בשׂכרו׃
- 16. (22:15) וכי־יפתה אישׁ בתולה אשׁר לא־ארשׂה ושׁכב עמה מהר ימהרנה לו לאשׁה׃
- 17. (22:16) אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישׁקל כמהר הבתולת׃
- 18. (22:17) מכשׁפה לא תחיה׃
- 19. (22:18) כל־שׁכב עם־בהמה מות יומת׃
- 20. (22:19) זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃
- 21. (22:20) וגר לא־תונה ולא תלחצנו כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃
- 22. (22:21) כל־אלמנה ויתום לא תענון׃
- 23. (22:22) אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שׁמע אשׁמע צעקתו׃
- 24. (22:23) וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשׁיכם אלמנות ובניכם יתמים׃
- 25. (22:24) אם־כסף תלוה את־עמי את־העני עמך לא־תהיה לו כנשׁה לא־תשׂימון עליו נשׁך׃
- 26. (22:25) אם־חבל תחבל שׂלמת רעך עד־בא השׁמשׁ תשׁיבנו לו׃
- 27. (22:26) כי הוא כסותה לבדה הוא שׂמלתו לערו במה ישׁכב והיה כי־יצעק אלי ושׁמעתי כי־חנון אני׃
- 28. (22:27) אלהים לא תקלל ונשׂיא בעמך לא תאר׃
- 29. (22:28) מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן־לי׃
- 30. (22:29) כן־תעשׂה לשׁרך לצאנך שׁבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השׁמיני תתנו־לי׃
- 31. (22:30) ואנשׁי־קדשׁ תהיון לי ובשׂר בשׂדה טרפה לא תאכלו לכלב תשׁלכון אתו׃
أسفار الكتاب المقدس
