سفر إشعياء - الأصحاح 14 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. כי ירחם יהוה את־יעקב ובחר עוד בישׂראל והניחם על־אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על־בית יעקב׃
  • 2. ולקחום עמים והביאום אל־מקומם והתנחלום בית־ישׂראל על אדמת יהוה לעבדים ולשׁפחות והיו שׁבים לשׁביהם ורדו בנגשׂיהם׃
  • 3. והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשׁה אשׁר עבד־בך׃
  • 4. ונשׂאת המשׁל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שׁבת נגשׂ שׁבתה מדהבה׃
  • 5. שׁבר יהוה מטה רשׁעים שׁבט משׁלים׃
  • 6. מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשׂך׃
  • 7. נחה שׁקטה כל־הארץ פצחו רנה׃
  • 8. גם־ברושׁים שׂמחו לך ארזי לבנון מאז שׁכבת לא־יעלה הכרת עלינו׃
  • 9. שׁאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל־עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
  • 10. כלם יענו ויאמרו אליך גם־אתה חלית כמונו אלינו נמשׁלת׃
  • 11. הורד שׁאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
  • 12. איך נפלת משׁמים הילל בן־שׁחר נגדעת לארץ חולשׁ על־גוים׃
  • 13. ואתה אמרת בלבבך השׁמים אעלה ממעל לכוכבי־אל ארים כסאי ואשׁב בהר־מועד בירכתי צפון׃
  • 14. אעלה על־במתי עב אדמה לעליון׃
  • 15. אך אל־שׁאול תורד אל־ירכתי־בור׃
  • 16. ראיך אליך ישׁגיחו אליך יתבוננו הזה האישׁ מרגיז הארץ מרעישׁ ממלכות׃
  • 17. שׂם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא־פתח ביתה׃
  • 18. כל־מלכי גוים כלם שׁכבו בכבוד אישׁ בביתו׃
  • 19. ואתה השׁלכת מקברך כנצר נתעב לבושׁ הרגים מטעני חרב יורדי אל־אבני־בור כפגר מובס׃
  • 20. לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שׁחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים׃
  • 21. הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשׁו ארץ ומלאו פני־תבל ערים׃
  • 22. וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שׁם ושׁאר ונין ונכד נאם־יהוה׃
  • 23. ושׂמתיה למורשׁ קפד ואגמי־מים וטאטאתיה במטאטא השׁמד נאם יהוה צבאות׃
  • 24. נשׁבע יהוה צבאות לאמר אם־לא כאשׁר דמיתי כן היתה וכאשׁר יעצתי היא תקום׃
  • 25. לשׁבר אשׁור בארצי ועל־הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שׁכמו יסור׃
  • 26. זאת העצה היעוצה על־כל־הארץ וזאת היד הנטויה על־כל־הגוים׃
  • 27. כי־יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישׁיבנה׃
  • 28. בשׁנת־מות המלך אחז היה המשׂא הזה׃
  • 29. אל־תשׂמחי פלשׁת כלך כי נשׁבר שׁבט מכך כי־משׁרשׁ נחשׁ יצא צפע ופריו שׂרף מעופף׃
  • 30. ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שׁרשׁך ושׁאריתך יהרג׃
  • 31. הילילי שׁער זעקי־עיר נמוג פלשׁת כלך כי מצפון עשׁן בא ואין בודד במועדיו׃
  • 32. ומה־יענה מלאכי־גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃
أسفار الكتاب المقدس
أعلى