سفر إشعياء - الأصحاح 14 | Hebrew Old Testament (Tanach)
- سميث و فاندايك
- الحياة
- الأخبار السارة
- اليسوعية
- ASV
- ESV
- GNB
- KJV
- NKJV
- NIV
- Vulgate
- HOT
- LXX
- القراءة المسموعة
- البحث
- تفاسير
- ردود
- السابق
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- 24
- 25
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- 35
- 36
- 37
- 38
- 39
- 40
- 41
- 42
- 43
- 44
- 45
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- 54
- 55
- 56
- 57
- 58
- 59
- 60
- 61
- 62
- 63
- 64
- 65
- 66
- التالي
- 1. כי ירחם יהוה את־יעקב ובחר עוד בישׂראל והניחם על־אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על־בית יעקב׃
- 2. ולקחום עמים והביאום אל־מקומם והתנחלום בית־ישׂראל על אדמת יהוה לעבדים ולשׁפחות והיו שׁבים לשׁביהם ורדו בנגשׂיהם׃
- 3. והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשׁה אשׁר עבד־בך׃
- 4. ונשׂאת המשׁל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שׁבת נגשׂ שׁבתה מדהבה׃
- 5. שׁבר יהוה מטה רשׁעים שׁבט משׁלים׃
- 6. מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשׂך׃
- 7. נחה שׁקטה כל־הארץ פצחו רנה׃
- 8. גם־ברושׁים שׂמחו לך ארזי לבנון מאז שׁכבת לא־יעלה הכרת עלינו׃
- 9. שׁאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל־עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
- 10. כלם יענו ויאמרו אליך גם־אתה חלית כמונו אלינו נמשׁלת׃
- 11. הורד שׁאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
- 12. איך נפלת משׁמים הילל בן־שׁחר נגדעת לארץ חולשׁ על־גוים׃
- 13. ואתה אמרת בלבבך השׁמים אעלה ממעל לכוכבי־אל ארים כסאי ואשׁב בהר־מועד בירכתי צפון׃
- 14. אעלה על־במתי עב אדמה לעליון׃
- 15. אך אל־שׁאול תורד אל־ירכתי־בור׃
- 16. ראיך אליך ישׁגיחו אליך יתבוננו הזה האישׁ מרגיז הארץ מרעישׁ ממלכות׃
- 17. שׂם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא־פתח ביתה׃
- 18. כל־מלכי גוים כלם שׁכבו בכבוד אישׁ בביתו׃
- 19. ואתה השׁלכת מקברך כנצר נתעב לבושׁ הרגים מטעני חרב יורדי אל־אבני־בור כפגר מובס׃
- 20. לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שׁחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים׃
- 21. הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשׁו ארץ ומלאו פני־תבל ערים׃
- 22. וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שׁם ושׁאר ונין ונכד נאם־יהוה׃
- 23. ושׂמתיה למורשׁ קפד ואגמי־מים וטאטאתיה במטאטא השׁמד נאם יהוה צבאות׃
- 24. נשׁבע יהוה צבאות לאמר אם־לא כאשׁר דמיתי כן היתה וכאשׁר יעצתי היא תקום׃
- 25. לשׁבר אשׁור בארצי ועל־הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שׁכמו יסור׃
- 26. זאת העצה היעוצה על־כל־הארץ וזאת היד הנטויה על־כל־הגוים׃
- 27. כי־יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישׁיבנה׃
- 28. בשׁנת־מות המלך אחז היה המשׂא הזה׃
- 29. אל־תשׂמחי פלשׁת כלך כי נשׁבר שׁבט מכך כי־משׁרשׁ נחשׁ יצא צפע ופריו שׂרף מעופף׃
- 30. ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שׁרשׁך ושׁאריתך יהרג׃
- 31. הילילי שׁער זעקי־עיר נמוג פלשׁת כלך כי מצפון עשׁן בא ואין בודד במועדיו׃
- 32. ומה־יענה מלאכי־גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃
أسفار الكتاب المقدس
