تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر التكوين - الأصحاح 31 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. וישׁמע את־דברי בני־לבן לאמר לקח יעקב את כל־אשׁר לאבינו ומאשׁר לאבינו עשׂה את כל־הכבד הזה׃
2. וירא יעקב את־פני לבן והנה איננו עמו כתמול שׁלשׁום׃
3. ויאמר יהוה אל־יעקב שׁוב אל־ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃
4. וישׁלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השׂדה אל־צאנו׃
5. ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שׁלשׁם ואלהי אבי היה עמדי׃
6. ואתנה ידעתן כי בכל־כחי עבדתי את־אביכן׃
7. ואביכן התל בי והחלף את־משׂכרתי עשׂרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי׃
8. אם־כה יאמר נקדים יהיה שׂכרך וילדו כל־הצאן נקדים ואם־כה יאמר עקדים יהיה שׂכרך וילדו כל־הצאן עקדים׃
9. ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי׃
10. ויהי בעת יחם הצאן ואשׂא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים׃
11. ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃
12. ויאמר שׂא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשׁר לבן עשׂה לך׃
13. אנכי האל בית־אל אשׁר משׁחת שׁם מצבה אשׁר נדרת לי שׁם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושׁוב אל־ארץ מולדתך׃
14. ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃
15. הלוא נכריות נחשׁבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו׃
16. כי כל־העשׁר אשׁר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשׁר אמר אלהים אליך עשׂה׃
17. ויקם יעקב וישׂא את־בניו ואת־נשׁיו על־הגמלים׃
18. וינהג את־כל־מקנהו ואת־כל־רכשׁו אשׁר רכשׁ מקנה קנינו אשׁר רכשׁ בפדן ארם לבוא אל־יצחק אביו ארצה כנען׃
19. ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשׁר לאביה׃
20. ויגנב יעקב את־לב לבן הארמי על־בלי הגיד לו כי ברח הוא׃
21. ויברח הוא וכל־אשׁר־לו ויקם ויעבר את־הנהר וישׂם את־פניו הר הגלעד׃
22. ויגד ללבן ביום השׁלישׁי כי ברח יעקב׃
23. ויקח את־אחיו עמו וירדף אחריו דרך שׁבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃
24. ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השׁמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃
25. וישׂג לבן את־יעקב ויעקב תקע את־אהלו בהר ולבן תקע את־אחיו בהר הגלעד׃
26. ויאמר לבן ליעקב מה עשׂית ותגנב את־לבבי ותנהג את־בנתי כשׁביות חרב׃
27. למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא־הגדת לי ואשׁלחך בשׂמחה ובשׁרים בתף ובכנור׃
28. ולא נטשׁתני לנשׁק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשׂו׃
29. ישׁ־לאל ידי לעשׂות עמכם רע ואלהי אביכם אמשׁ אמר אלי לאמר השׁמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃
30. ועתה הלך הלכת כי־נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את־אלהי׃
31. ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן־תגזל את־בנותיך מעמי׃
32. עם אשׁר תמצא את־אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר־לך מה עמדי וקח־לך ולא־ידע יעקב כי רחל גנבתם׃
33. ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שׁתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃
34. ורחל לקחה את־התרפים ותשׂמם בכר הגמל ותשׁב עליהם וימשׁשׁ לבן את־כל־האהל ולא מצא׃
35. ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשׁים לי ויחפשׂ ולא מצא את־התרפים׃
36. ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה־פשׁעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃
37. כי־משׁשׁת את־כל־כלי מה־מצאת מכל כלי־ביתך שׂים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שׁנינו׃
38. זה עשׂרים שׁנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שׁכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃
39. טרפה לא־הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשׁנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃
40. הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שׁנתי מעיני׃
41. זה־לי עשׂרים שׁנה בביתך עבדתיך ארבע־עשׂרה שׁנה בשׁתי בנתיך ושׁשׁ שׁנים בצאנך ותחלף את־משׂכרתי עשׂרת מנים׃
42. לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שׁלחתני את־עניי ואת־יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמשׁ׃
43. ויען לבן ויאמר אל־יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשׁר־אתה ראה לי־הוא ולבנתי מה־אעשׂה לאלה היום או לבניהן אשׁר ילדו׃
44. ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃
45. ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃
46. ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשׂו־גל ויאכלו שׁם על־הגל׃
47. ויקרא־לו לבן יגר שׂהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃
48. ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על־כן קרא־שׁמו גלעד׃
49. והמצפה אשׁר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר אישׁ מרעהו׃
50. אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשׁים על־בנתי אין אישׁ עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃
51. ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשׁר יריתי ביני ובינך׃
52. עד הגל הזה ועדה המצבה אם־אני לא־אעבר אליך את־הגל הזה ואם־אתה לא־תעבר אלי את־הגל הזה ואת־המצבה הזאת לרעה׃
53. אלהי אברהם ואלהי נחור ישׁפטו בינינו אלהי אביהם וישׁבע יעקב בפחד אביו יצחק׃
54. ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃
55. (32:1) וישׁכם לבן בבקר וינשׁק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישׁב לבן למקמו׃