سفر التكوين - الأصحاح 27 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויהי כי־זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את־עשׂו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃
  • 2. ויאמר הנה־נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃
  • 3. ועתה שׂא־נא כליך תליך וקשׁתך וצא השׂדה וצודה לי צידה׃
  • 4. ועשׂה־לי מטעמים כאשׁר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשׁי בטרם אמות׃
  • 5. ורבקה שׁמעת בדבר יצחק אל־עשׂו בנו וילך עשׂו השׂדה לצוד ציד להביא׃
  • 6. ורבקה אמרה אל־יעקב בנה לאמר הנה שׁמעתי את־אביך מדבר אל־עשׂו אחיך לאמר׃
  • 7. הביאה לי ציד ועשׂה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃
  • 8. ועתה בני שׁמע בקלי לאשׁר אני מצוה אתך׃
  • 9. לך־נא אל־הצאן וקח־לי משׁם שׁני גדיי עזים טבים ואעשׂה אתם מטעמים לאביך כאשׁר אהב׃
  • 10. והבאת לאביך ואכל בעבר אשׁר יברכך לפני מותו׃
  • 11. ויאמר יעקב אל־רבקה אמו הן עשׂו אחי אישׁ שׂער ואנכי אישׁ חלק׃
  • 12. אולי ימשׁני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃
  • 13. ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שׁמע בקלי ולך קח־לי׃
  • 14. וילך ויקח ויבא לאמו ותעשׂ אמו מטעמים כאשׁר אהב אביו׃
  • 15. ותקח רבקה את־בגדי עשׂו בנה הגדל החמדת אשׁר אתה בבית ותלבשׁ את־יעקב בנה הקטן׃
  • 16. ואת ערת גדיי העזים הלבישׁה על־ידיו ועל חלקת צואריו׃
  • 17. ותתן את־המטעמים ואת־הלחם אשׁר עשׂתה ביד יעקב בנה׃
  • 18. ויבא אל־אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃
  • 19. ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשׂו בכרך עשׂיתי כאשׁר דברת אלי קום־נא שׁבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשׁך׃
  • 20. ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃
  • 21. ויאמר יצחק אל־יעקב גשׁה־נא ואמשׁך בני האתה זה בני עשׂו אם־לא׃
  • 22. ויגשׁ יעקב אל־יצחק אביו וימשׁהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשׂו׃
  • 23. ולא הכירו כי־היו ידיו כידי עשׂו אחיו שׂערת ויברכהו׃
  • 24. ויאמר אתה זה בני עשׂו ויאמר אני׃
  • 25. ויאמר הגשׁה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשׁי ויגשׁ־לו ויאכל ויבא לו יין וישׁת׃
  • 26. ויאמר אליו יצחק אביו גשׁה־נא ושׁקה־לי בני׃
  • 27. ויגשׁ וישׁק־לו וירח את־ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שׂדה אשׁר ברכו יהוה׃
  • 28. ויתן־לך האלהים מטל השׁמים ומשׁמני הארץ ורב דגן ותירשׁ׃
  • 29. יעבדוך עמים וישׁתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישׁתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃
  • 30. ויהי כאשׁר כלה יצחק לברך את־יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשׂו אחיו בא מצידו׃
  • 31. ויעשׂ גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשׁך׃
  • 32. ויאמר לו יצחק אביו מי־אתה ויאמר אני בנך בכרך עשׂו׃
  • 33. ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה׃
  • 34. כשׁמע עשׂו את־דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד־מאד ויאמר לאביו ברכני גם־אני אבי׃
  • 35. ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃
  • 36. ויאמר הכי קרא שׁמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה׃
  • 37. ויען יצחק ויאמר לעשׂו הן גביר שׂמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירשׁ סמכתיו ולכה אפוא מה אעשׂה בני׃
  • 38. ויאמר עשׂו אל־אביו הברכה אחת הוא־לך אבי ברכני גם־אני אבי וישׂא עשׂו קלו ויבך׃
  • 39. ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משׁמני הארץ יהיה מושׁבך ומטל השׁמים מעל׃
  • 40. ועל־חרבך תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשׁר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃
  • 41. וישׂטם עשׂו את־יעקב על־הברכה אשׁר ברכו אביו ויאמר עשׂו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את־יעקב אחי׃
  • 42. ויגד לרבקה את־דברי עשׂו בנה הגדל ותשׁלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשׂו אחיך מתנחם לך להרגך׃
  • 43. ועתה בני שׁמע בקלי וקום ברח־לך אל־לבן אחי חרנה׃
  • 44. וישׁבת עמו ימים אחדים עד אשׁר־תשׁוב חמת אחיך׃
  • 45. עד־שׁוב אף־אחיך ממך ושׁכח את אשׁר־עשׂית לו ושׁלחתי ולקחתיך משׁם למה אשׁכל גם־שׁניכם יום אחד׃
  • 46. ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם־לקח יעקב אשׁה מבנות־חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃
أعلى