سفر أخبار الأيام الأول - الأصحاح 21 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויעמד שׂטן על־ישׂראל ויסת את־דויד למנות את־ישׂראל׃
  • 2. ויאמר דויד אל־יואב ואל־שׂרי העם לכו ספרו את־ישׂראל מבאר שׁבע ועד־דן והביאו אלי ואדעה את־מספרם׃
  • 3. ויאמר יואב יוסף יהוה על־עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקשׁ זאת אדני למה יהיה לאשׁמה לישׂראל׃
  • 4. ודבר־המלך חזק על־יואב ויצא יואב ויתהלך בכל־ישׂראל ויבא ירושׁלם׃
  • 5. ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־דויד ויהי כל־ישׂראל אלף אלפים ומאה אלף אישׁ שׁלף חרב ויהודה ארבע מאות ושׁבעים אלף אישׁ שׁלף חרב׃
  • 6. ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי־נתעב דבר־המלך את־יואב׃
  • 7. וירע בעיני האלהים על־הדבר הזה ויך את־ישׂראל׃
  • 8. ויאמר דויד אל־האלהים חטאתי מאד אשׁר עשׂיתי את־הדבר הזה ועתה העבר־נא את־עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃
  • 9. וידבר יהוה אל־גד חזה דויד לאמר׃
  • 10. לך ודברת אל־דויד לאמר כה אמר יהוה שׁלושׁ אני נטה עליך בחר־לך אחת מהנה ואעשׂה־לך׃
  • 11. ויבא גד אל־דויד ויאמר לו כה־אמר יהוה קבל־לך׃
  • 12. אם־שׁלושׁ שׁנים רעב ואם־שׁלשׁה חדשׁים נספה מפני־צריך וחרב אויבך למשׂגת ואם־שׁלשׁת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משׁחית בכל־גבול ישׂראל ועתה ראה מה־אשׁיב את־שׁלחי דבר׃
  • 13. ויאמר דויד אל־גד צר־לי מאד אפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים רחמיו מאד וביד־אדם אל־אפל׃
  • 14. ויתן יהוה דבר בישׂראל ויפל מישׂראל שׁבעים אלף אישׁ׃
  • 15. וישׁלח האלהים מלאך לירושׁלם להשׁחיתה וכהשׁחית ראה יהוה וינחם על־הרעה ויאמר למלאך המשׁחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם־גרן ארנן היבוסי׃
  • 16. וישׂא דויד את־עיניו וירא את־מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השׁמים וחרבו שׁלופה בידו נטויה על־ירושׁלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשׂקים על־פניהם׃
  • 17. ויאמר דויד אל־האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני־הוא אשׁר־חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשׂו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה׃
  • 18. ומלאך יהוה אמר אל־גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי׃
  • 19. ויעל דויד בדבר־גד אשׁר דבר בשׁם יהוה׃
  • 20. וישׁב ארנן וירא את־המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דשׁ חטים׃
  • 21. ויבא דויד עד־ארנן ויבט ארנן וירא את־דויד ויצא מן־הגרן וישׁתחו לדויד אפים ארצה׃
  • 22. ויאמר דויד אל־ארנן תנה־לי מקום הגרן ואבנה־בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃
  • 23. ויאמר ארנן אל־דויד קח־לך ויעשׂ אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי׃
  • 24. ויאמר המלך דויד לארנן לא כי־קנה אקנה בכסף מלא כי לא־אשׂא אשׁר־לך ליהוה והעלות עולה חנם׃
  • 25. ויתן דויד לארנן במקום שׁקלי זהב משׁקל שׁשׁ מאות׃
  • 26. ויבן שׁם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושׁלמים ויקרא אל־יהוה ויענהו באשׁ מן־השׁמים על מזבח העלה׃
  • 27. ויאמר יהוה למלאך וישׁב חרבו אל־נדנה׃
  • 28. בעת ההיא בראות דויד כי־ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שׁם׃
  • 29. ומשׁכן יהוה אשׁר־עשׂה משׁה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃
  • 30. ולא־יכל דויד ללכת לפניו לדרשׁ אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה׃
أعلى