تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر أخبار الأيام الأول - الأصحاح 21 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. ויעמד שׂטן על־ישׂראל ויסת את־דויד למנות את־ישׂראל׃
2. ויאמר דויד אל־יואב ואל־שׂרי העם לכו ספרו את־ישׂראל מבאר שׁבע ועד־דן והביאו אלי ואדעה את־מספרם׃
3. ויאמר יואב יוסף יהוה על־עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקשׁ זאת אדני למה יהיה לאשׁמה לישׂראל׃
4. ודבר־המלך חזק על־יואב ויצא יואב ויתהלך בכל־ישׂראל ויבא ירושׁלם׃
5. ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־דויד ויהי כל־ישׂראל אלף אלפים ומאה אלף אישׁ שׁלף חרב ויהודה ארבע מאות ושׁבעים אלף אישׁ שׁלף חרב׃
6. ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי־נתעב דבר־המלך את־יואב׃
7. וירע בעיני האלהים על־הדבר הזה ויך את־ישׂראל׃
8. ויאמר דויד אל־האלהים חטאתי מאד אשׁר עשׂיתי את־הדבר הזה ועתה העבר־נא את־עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃
9. וידבר יהוה אל־גד חזה דויד לאמר׃
10. לך ודברת אל־דויד לאמר כה אמר יהוה שׁלושׁ אני נטה עליך בחר־לך אחת מהנה ואעשׂה־לך׃
11. ויבא גד אל־דויד ויאמר לו כה־אמר יהוה קבל־לך׃
12. אם־שׁלושׁ שׁנים רעב ואם־שׁלשׁה חדשׁים נספה מפני־צריך וחרב אויבך למשׂגת ואם־שׁלשׁת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משׁחית בכל־גבול ישׂראל ועתה ראה מה־אשׁיב את־שׁלחי דבר׃
13. ויאמר דויד אל־גד צר־לי מאד אפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים רחמיו מאד וביד־אדם אל־אפל׃
14. ויתן יהוה דבר בישׂראל ויפל מישׂראל שׁבעים אלף אישׁ׃
15. וישׁלח האלהים מלאך לירושׁלם להשׁחיתה וכהשׁחית ראה יהוה וינחם על־הרעה ויאמר למלאך המשׁחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם־גרן ארנן היבוסי׃
16. וישׂא דויד את־עיניו וירא את־מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השׁמים וחרבו שׁלופה בידו נטויה על־ירושׁלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשׂקים על־פניהם׃
17. ויאמר דויד אל־האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני־הוא אשׁר־חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשׂו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה׃
18. ומלאך יהוה אמר אל־גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי׃
19. ויעל דויד בדבר־גד אשׁר דבר בשׁם יהוה׃
20. וישׁב ארנן וירא את־המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דשׁ חטים׃
21. ויבא דויד עד־ארנן ויבט ארנן וירא את־דויד ויצא מן־הגרן וישׁתחו לדויד אפים ארצה׃
22. ויאמר דויד אל־ארנן תנה־לי מקום הגרן ואבנה־בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃
23. ויאמר ארנן אל־דויד קח־לך ויעשׂ אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי׃
24. ויאמר המלך דויד לארנן לא כי־קנה אקנה בכסף מלא כי לא־אשׂא אשׁר־לך ליהוה והעלות עולה חנם׃
25. ויתן דויד לארנן במקום שׁקלי זהב משׁקל שׁשׁ מאות׃
26. ויבן שׁם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושׁלמים ויקרא אל־יהוה ויענהו באשׁ מן־השׁמים על מזבח העלה׃
27. ויאמר יהוה למלאך וישׁב חרבו אל־נדנה׃
28. בעת ההיא בראות דויד כי־ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שׁם׃
29. ומשׁכן יהוה אשׁר־עשׂה משׁה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃
30. ולא־יכל דויד ללכת לפניו לדרשׁ אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה׃