سفر أستير - الأصحاح 9 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ובשׁנים עשׂר חדשׁ הוא־חדשׁ אדר בשׁלושׁה עשׂר יום בו אשׁר הגיע דבר־המלך ודתו להעשׂות ביום אשׁר שׂברו איבי היהודים לשׁלוט בהם ונהפוך הוא אשׁר ישׁלטו היהודים המה בשׂנאיהם׃
  • 2. נקהלו היהודים בעריהם בכל־מדינות המלך אחשׁורושׁ לשׁלח יד במבקשׁי רעתם ואישׁ לא־עמד לפניהם כי־נפל פחדם על־כל־העמים׃
  • 3. וכל־שׂרי המדינות והאחשׁדרפנים והפחות ועשׂי המלאכה אשׁר למלך מנשׂאים את־היהודים כי־נפל פחד־מרדכי עליהם׃
  • 4. כי־גדול מרדכי בבית המלך ושׁמעו הולך בכל־המדינות כי־האישׁ מרדכי הולך וגדול׃
  • 5. ויכו היהודים בכל־איביהם מכת־חרב והרג ואבדן ויעשׂו בשׂנאיהם כרצונם׃
  • 6. ובשׁושׁן הבירה הרגו היהודים ואבד חמשׁ מאות אישׁ׃
  • 7. ואת פרשׁנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃
  • 8. ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃
  • 9. ואת פרמשׁתא ואת אריסי ואת ארידי ואת ויזתא׃
  • 10. עשׂרת בני המן בן־המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שׁלחו את־ידם׃
  • 11. ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשׁושׁן הבירה לפני המלך׃
  • 12. ויאמר המלך לאסתר המלכה בשׁושׁן הבירה הרגו היהודים ואבד חמשׁ מאות אישׁ ואת עשׂרת בני־המן בשׁאר מדינות המלך מה עשׂו ומה־שׁאלתך וינתן לך ומה־בקשׁתך עוד ותעשׂ׃
  • 13. ותאמר אסתר אם־על־המלך טוב ינתן גם־מחר ליהודים אשׁר בשׁושׁן לעשׂות כדת היום ואת עשׂרת בני־המן יתלו על־העץ׃
  • 14. ויאמר המלך להעשׂות כן ותנתן דת בשׁושׁן ואת עשׂרת בני־המן תלו׃
  • 15. ויקהלו היהודיים אשׁר־בשׁושׁן גם ביום ארבעה עשׂר לחדשׁ אדר ויהרגו בשׁושׁן שׁלשׁ מאות אישׁ ובבזה לא שׁלחו את־ידם׃
  • 16. ושׁאר היהודים אשׁר במדינות המלך נקהלו ועמד על־נפשׁם ונוח מאיביהם והרוג בשׂנאיהם חמשׁה ושׁבעים אלף ובבזה לא שׁלחו את־ידם׃
  • 17. ביום־שׁלושׁה עשׂר לחדשׁ אדר ונוח בארבעה עשׂר בו ועשׂה אתו יום משׁתה ושׂמחה׃
  • 18. והיהודיים אשׁר־בשׁושׁן נקהלו בשׁלושׁה עשׂר בו ובארבעה עשׂר בו ונוח בחמשׁה עשׂר בו ועשׂה אתו יום משׁתה ושׂמחה׃
  • 19. על־כן היהודים הפרוזים הישׁבים בערי הפרזות עשׂים את יום ארבעה עשׂר לחדשׁ אדר שׂמחה ומשׁתה ויום טוב ומשׁלוח מנות אישׁ לרעהו׃
  • 20. ויכתב מרדכי את־הדברים האלה וישׁלח ספרים אל־כל־היהודים אשׁר בכל־מדינות המלך אחשׁורושׁ הקרובים והרחוקים׃
  • 21. לקים עליהם להיות עשׂים את יום ארבעה עשׂר לחדשׁ אדר ואת יום־חמשׁה עשׂר בו בכל־שׁנה ושׁנה׃
  • 22. כימים אשׁר־נחו בהם היהודים מאיביהם והחדשׁ אשׁר נהפך להם מיגון לשׂמחה ומאבל ליום טוב לעשׂות אותם ימי משׁתה ושׂמחה ומשׁלח מנות אישׁ לרעהו ומתנות לאבינים׃
  • 23. וקבל היהודים את אשׁר־החלו לעשׂות ואת אשׁר־כתב מרדכי אליהם׃
  • 24. כי המן בן־המדתא האגגי צרר כל־היהודים חשׁב על־היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃
  • 25. ובבאה לפני המלך אמר עם־הספר ישׁוב מחשׁבתו הרעה אשׁר־חשׁב על־היהודים על־ראשׁו ותלו אתו ואת־בניו על־העץ׃
  • 26. על־כן קראו לימים האלה פורים על־שׁם הפור על־כן על־כל־דברי האגרת הזאת ומה־ראו על־ככה ומה הגיע אליהם׃
  • 27. קימו וקבל היהודים עליהם ועל־זרעם ועל כל־הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשׂים את שׁני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל־שׁנה ושׁנה׃
  • 28. והימים האלה נזכרים ונעשׂים בכל־דור ודור משׁפחה ומשׁפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא־יסוף מזרעם׃
  • 29. ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השׁנית׃
  • 30. וישׁלח ספרים אל־כל־היהודים אל־שׁבע ועשׂרים ומאה מדינה מלכות אחשׁורושׁ דברי שׁלום ואמת׃
  • 31. לקים את־ימי הפרים האלה בזמניהם כאשׁר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשׁר קימו על־נפשׁם ועל־זרעם דברי הצומות וזעקתם׃
  • 32. ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃
أعلى