تم تعطيل الجافا سكربت. للحصول على تجربة أفضل، الرجاء تمكين الجافا سكربت في المتصفح الخاص بك قبل المتابعة.

سفر دانيال - الأصحاح 2 | Hebrew Old Testament (Tanach)

1. ובשׁנת שׁתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושׁנתו נהיתה עליו׃
2. ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשׁפים ולמכשׁפים ולכשׂדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃
3. ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את־החלום׃
4. וידברו הכשׂדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשׁרא נחוא׃
5. ענה מלכא ואמר לכשׂדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשׁרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשׂמון׃
6. והן חלמא ופשׁרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שׂגיא תקבלון מן־קדמי להן חלמא ופשׁרה החוני׃
7. ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשׁרה נהחוה׃
8. ענה מלכא ואמר מן־יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל־קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃
9. די הן־חלמא לא תהודענני חדה־היא דתכון ומלה כדבה ושׁחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישׁתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשׁרה תהחונני׃
10. ענו כשׂדיא קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנשׁ על־יבשׁתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושׁליט מלה כדנה לא שׁאל לכל־חרטם ואשׁף וכשׂדי׃
11. ומלתא די־מלכה שׁאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם־בשׂרא לא איתוהי׃
12. כל־קבל דנה מלכא בנס וקצף שׂגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃
13. ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃
14. באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב־טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃
15. ענה ואמר לאריוך שׁליטא די־מלכא על־מה דתא מהחצפה מן־קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃
16. ודניאל על ובעה מן־מלכא די זמן ינתן־לה ופשׁרא להחויה למלכא׃
17. אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישׁאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃
18. ורחמין למבעא מן־קדם אלה שׁמיא על־רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם־שׁאר חכימי בבל׃
19. אדין לדניאל בחזוא די־ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שׁמיא׃
20. ענה דניאל ואמר להוא שׁמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃
21. והוא מהשׁנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃
22. הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשׁוכא ונהירא עמה שׁרא׃
23. לך אלה אבהתי מהודא ומשׁבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃
24. כל־קבל דנה דניאל על על־אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר־לה לחכימי בבל אל־תהובד העלני קדם מלכא ופשׁרא למלכא אחוא׃
25. אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר־לה די־השׁכחת גבר מן־בני גלותא די יהוד די פשׁרא למלכא יהודע׃
26. ענה מלכא ואמר לדניאל די שׁמה בלטשׁאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די־חזית ופשׁרה׃
27. ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די־מלכא שׁאל לא חכימין אשׁפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃
28. ברם איתי אלה בשׁמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשׁך על־משׁכבך דנה הוא׃
29. אנתה מלכא רעיונך על־משׁכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה־די להוא׃
30. ואנה לא בחכמה די־איתי בי מן־כל־חייא רזא דנה גלי לי להן על־דברת די פשׁרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃
31. אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שׂגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃
32. הוא צלמא ראשׁה די־דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחשׁ׃
33. שׁקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף׃
34. חזה הוית עד די התגזרת אבן די־לא בידין ומחת לצלמא על־רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃
35. באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשׁא כספא ודהבא והוו כעור מן־אדרי־קיט ונשׂא המון רוחא וכל־אתר לא־השׁתכח להון ואבנא די־מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל־ארעא׃
36. דנה חלמא ופשׁרה נאמר קדם־מלכא׃
37. אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שׁמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב־לך׃
38. ובכל־די דארין בני־אנשׁא חיות ברא ועוף־שׁמיא יהב בידך והשׁלטך בכלהון אנתה הוא ראשׁה די דהבא׃
39. ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשׁא די תשׁלט בכל־ארעא׃
40. ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל־קבל די פרזלא מהדק וחשׁל כלא וכפרזלא די־מרעע כל־אלין תדק ותרע׃
41. ודי־חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די־פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן־נצבתא די פרזלא להוא־בה כל־קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃
42. ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן־קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃
43. די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשׁא ולא־להון דבקין דנה עם־דנה הא־כדי פרזלא לא מתערב עם־חספא׃
44. וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שׁמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשׁתבק תדק ותסיף כל־אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃
45. כל־קבל די־חזית די מטורא אתגזרת אבן די־לא בידין והדקת פרזלא נחשׁא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשׁרה׃
46. באדין מלכא נבוכדנצר נפל על־אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃
47. ענה מלכא לדניאל ואמר מן־קשׁט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃
48. אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שׂגיאן יהב־לה והשׁלטה על כל־מדינת בבל ורב־סגנין על כל־חכימי בבל׃
49. ודניאל בעא מן־מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשׁדרך מישׁך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃