سفر الملوك الأول - الأصحاح 3 | Hebrew Old Testament (Tanach)

  • 1. ויתחתן שׁלמה את־פרעה מלך מצרים ויקח את־בת־פרעה ויביאה אל־עיר דוד עד כלתו לבנות את־ביתו ואת־בית יהוה ואת־חומת ירושׁלם סביב׃
  • 2. רק העם מזבחים בבמות כי לא־נבנה בית לשׁם יהוה עד הימים ההם׃
  • 3. ויאהב שׁלמה את־יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃
  • 4. וילך המלך גבענה לזבח שׁם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שׁלמה על המזבח ההוא׃
  • 5. בגבעון נראה יהוה אל־שׁלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שׁאל מה אתן־לך׃
  • 6. ויאמר שׁלמה אתה עשׂית עם־עבדך דוד אבי חסד גדול כאשׁר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישׁרת לבב עמך ותשׁמר־לו את־החסד הגדול הזה ותתן־לו בן ישׁב על־כסאו כיום הזה׃
  • 7. ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את־עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃
  • 8. ועבדך בתוך עמך אשׁר בחרת עם־רב אשׁר לא־ימנה ולא יספר מרב׃
  • 9. ונתת לעבדך לב שׁמע לשׁפט את־עמך להבין בין־טוב לרע כי מי יוכל לשׁפט את־עמך הכבד הזה׃
  • 10. וייטב הדבר בעיני אדני כי שׁאל שׁלמה את־הדבר הזה׃
  • 11. ויאמר אלהים אליו יען אשׁר שׁאלת את־הדבר הזה ולא־שׁאלת לך ימים רבים ולא־שׁאלת לך עשׁר ולא שׁאלת נפשׁ איביך ושׁאלת לך הבין לשׁמע משׁפט׃
  • 12. הנה עשׂיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשׁר כמוך לא־היה לפניך ואחריך לא־יקום כמוך׃
  • 13. וגם אשׁר לא־שׁאלת נתתי לך גם־עשׁר גם־כבוד אשׁר לא־היה כמוך אישׁ במלכים כל־ימיך׃
  • 14. ואם תלך בדרכי לשׁמר חקי ומצותי כאשׁר הלך דויד אביך והארכתי את־ימיך׃
  • 15. ויקץ שׁלמה והנה חלום ויבוא ירושׁלם ויעמד לפני ארון ברית־אדני ויעל עלות ויעשׂ שׁלמים ויעשׂ משׁתה לכל־עבדיו׃
  • 16. אז תבאנה שׁתים נשׁים זנות אל־המלך ותעמדנה לפניו׃
  • 17. ותאמר האשׁה האחת בי אדני אני והאשׁה הזאת ישׁבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃
  • 18. ויהי ביום השׁלישׁי ללדתי ותלד גם־האשׁה הזאת ואנחנו יחדו אין־זר אתנו בבית זולתי שׁתים־אנחנו בבית׃
  • 19. וימת בן־האשׁה הזאת לילה אשׁר שׁכבה עליו׃
  • 20. ותקם בתוך הלילה ותקח את־בני מאצלי ואמתך ישׁנה ותשׁכיבהו בחיקה ואת־בנה המת השׁכיבה בחיקי׃
  • 21. ואקם בבקר להיניק את־בני והנה־מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא־היה בני אשׁר ילדתי׃
  • 22. ותאמר האשׁה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃
  • 23. ויאמר המלך זאת אמרת זה־בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃
  • 24. ויאמר המלך קחו לי־חרב ויבאו החרב לפני המלך׃
  • 25. ויאמר המלך גזרו את־הילד החי לשׁנים ותנו את־החצי לאחת ואת־החצי לאחת׃
  • 26. ותאמר האשׁה אשׁר־בנה החי אל־המלך כי־נכמרו רחמיה על־בנה ותאמר בי אדני תנו־לה את־הילוד החי והמת אל־תמיתהו וזאת אמרת גם־לי גם־לך לא יהיה גזרו׃
  • 27. ויען המלך ויאמר תנו־לה את־הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃
  • 28. וישׁמעו כל־ישׂראל את־המשׁפט אשׁר שׁפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי־חכמת אלהים בקרבו לעשׂות משׁפט׃
أعلى